הקודש שולט עד ׳המבדיל׳- ואז שבים לעבודתם
הקדמה · פקודא ארביסר שבת · מאמר 30 · פיסקה 11 · דף יד ע"ב
לשון הזוהר
בְּגִין דְּכַד עָאל שַׁבְּתָא וְאִתְקַדַּשׁ יוֹמָא, קֹדֶשׁ אִתְּעַר וְשָׁלִיט בְּעָלְמָא, וְחוֹל אִתְעֲדִי מִשּׁוּלְטָנוּתָא דִילֵיהּ, עַד שַׁעְתָּא דְּנָפִיק שַׁבְּתָא לָא תָּיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ, וְאַף עַל גַּב דְּנָפַק שַׁבְּתָא, לָא תָּיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ עַד זִמְנָא דְּאָמְרִי יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ אַתָּה יהו"ה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, כְּדֵין קֹדֶשׁ אִסְתַּלַּק, וּמַשִׁרְיָין דְּאִתְמַנִּיאוּ עַל יוֹמֵי דְחוֹל מִתְעָרִין, וְתָיְיבִין לְאַתְרַיְיהוּ כָּל חַד וְחַד עַל מַטְּרֵיהּ דְּאִתְפְּקִיד עֲלֵיהּ.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסָה שַׁבָּת וְהִתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם, הַקֹּדֶשׁ מִתְעוֹרֵר וְשׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, וְהַחֹל מוּסָר מִשִּׁלְטוֹנוֹ, עַד הַשָּׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת לֹא שָׁבִים לִמְקוֹמָם. וְאַף עַל גַּב שֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת, לֹא שָׁבִים לִמְקוֹמָם עַד הַזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בָּרוּךְ אַתָּה יי' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. אָז הַקֹּדֶשׁ מִסְתַּלֵּק, וְהַמַּחֲנוֹת שֶׁהִתְמַנּוּ עַל יְמוֹת הַחֹל מִתְעוֹרְרִים, וְשָׁבִים לִמְקוֹמָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁהֻפְקַד עָלָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דכד עאל שבתא ואתקדש יומא, קדש אתער ושליט בעלמא, וחול אתעדי משולטנותא דיליה, עד שעתא דנפיק שבתא לא תייבין לאתרייהו, ואף על גב דנפק שבתא, לא תייבין לאתרייהו עד זמנא דאמרי ישראל ברוך אתה יהו"ה המבדיל בין קדש לחול, כדין קדש אסתלק, ומשריין דאתמניאו על יומי דחול מתערין, ותייבין לאתרייהו כל חד וחד על מטריה דאתפקיד עליה.
התרגום: משום שכשנכנסה שבת והתקדש היום, הקדש מתעורר ושולט בעולם, והחל מוסר משלטונו, עד השעה שיוצאת השבת לא שבים למקומם. ואף על גב שיוצאת שבת, לא שבים למקומם עד הזמן שישראל אומרים ברוך אתה יי' המבדיל בין קדש לחל. אז הקדש מסתלק, והמחנות שהתמנו על ימות החל מתעוררים, ושבים למקומם כל אחד ואחד על משמרתו שהפקד עליו.
מן המפרשים
אור החמה: המבדיל בין קדש לחול היינו שער שבין הבריאה ליצירה שהוא נסגר כי ביום השבת יפתח וביום החדש יפתח והיינו המבדיל שער זה שהוא נסגר בין הקדש שהוא הבריאה ובין החול שהוא יצירה: ועכ"ד לא שלטין פי' אינם פועלים למטה אמנם הם מזומנים בשפעם…
הסולם: רנז) בגין דכד עאל וכו: כי כשנכנסה השבת ונתקדש היום, נתעורר הקדש ושולט בעולם, והחול הוסר משליטתו, ועד השעה שהשבת יוצא אינם שבים למקומם. ואף על פי שיוצא השבת, אינם חוזרים למקומם, עד השעה שאומרים ישראל, בא"י המבדיל בין קדש לחול .…