מ"י שהתלבש בלבוש יקר- וברא אל"ה ונשלם אלהים
הקדמה · מי ברא אלה · מאמר 3 · פיסקה 8 · דף ב ע"א
לשון הזוהר
וְאַגְלִיף גּוֹ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא סְתִימָא, גְּלִיפוּ דְּחַד צִיּוּרָא סְתִימָאָה, קֹדֶשׁ קַדִּישִׁין, בִּנְיָינָא עַמִּיקָא דְּנָפַק מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, וְאִקְּרִי מִ"י, שֵׁירוּתָא לְבִנְיָנָא, קַיָּימָא וְלָא קַיָּימָא, עַמִּיק וּסְתִים, בִּשְׁמָא לָא אִקְּרִי, אֶלָּא מִ"י. בָּעָא לְאִתְגַּלְּיָיא וּלְאִתְקְרֵי בִּשְׁמָא, וְאִתְלַבַּשׁ בִּלְבוּשׁ יְקָר דְּנָהִיר, וּבָרָא 'אֵלֶּה', וּסְלִיק אֵלֶּ"ה בִּשְׁמָא, אִתְחַבְּרוּן אַתְוָון אִלֵּין בְּאִלֵּין וְאִשְׁתְּלִים בִּשְׁמָא אֱלֹהִי"ם, וְעַד לָא בָּרָא אֵלֶּה, לָא סְלִיק בִּשְׁמָא אֱלֹהִי"ם. וְאִינּוּן דְּחָבוּ בְּעֶגְלָא, עַל רָזָא דְנָא אָמְרוּ ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל׳.
תרגום
וְגִלֵּף בְּתוֹךְ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא סְתִימָא, גִּלּוּף שֶׁל צִיּוּר אֶחָד נִסְתָּר, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, בִּנְיָן עָמֹק שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה, וְנִקְרָא מִ"י, תְּחִלָּה לַבִּנְיָן. עוֹמֵד וְלֹא עוֹמֵד. עָמֹק וְנִסְתָּר, בְּשֵׁם לֹא נִקְרָא, אֶלָּא מִ"י. רָצָה לְהִתְגַּלּוֹת וּלְהִקָּרֵא בְּשֵׁם, וְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ יָקָר שֶׁמֵּאִיר, וּבָרָא אֵלֶּ"ה, וְעָלָה אֵלֶּ"ה בְּשֵׁם. הִתְחַבְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְנִשְׁלְמוּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים. וְעַד שֶׁלֹּא בָּרָא אֵלֶּה, לֹא עָלָה בְּשֵׁם אֱלֹהִים. וְהֵם שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל, עַל סוֹד זֶה אָמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואגליף גו בוצינא קדישא סתימא, גליפו דחד ציורא סתימאה, קדש קדישין, בניינא עמיקא דנפק מגו מחשבה, ואקרי מ"י, שירותא לבנינא, קיימא ולא קיימא, עמיק וסתים, בשמא לא אקרי, אלא מ"י. בעא לאתגלייא ולאתקרי בשמא, ואתלבש בלבוש יקר דנהיר, וברא 'אלה', וסליק אל"ה בשמא, אתחברון אתוון אלין באלין ואשתלים בשמא אלהי"ם, ועד לא ברא אלה, לא סליק בשמא אלהי"ם. ואינון דחבו בעגלא, על רזא דנא אמרו ׳אלה אלהיך ישראל׳.
התרגום: וגלף בתוך בוצינא קדישא סתימא, גלוף של ציור אחד נסתר, קדש קדשים, בנין עמק שיצא מתוך המחשבה, ונקרא מ"י, תחלה לבנין. עומד ולא עומד. עמק ונסתר, בשם לא נקרא, אלא מ"י. רצה להתגלות ולהקרא בשם, והתלבש בלבוש יקר שמאיר, וברא אל"ה, ועלה אל"ה בשם. התחברו האותיות אלו באלו, ונשלמו בשם אלהים. ועד שלא ברא אלה, לא עלה בשם אלהים. והם שחטאו בעגל, על סוד זה אמרו אלה אלהיך ישראל.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואגליף גו בוצינ' קדיש' אבא נקר' בוצינ' כי יש בחכמה קצת דין להיות שחכמ' דאריך הלבישה לגבור' דעתיק וקרא' קדיש' כי החכמה נק' קדש: סתימא שהיא נעלמת תוך אימא וז"ון:
יהל אור: (מגכי"ק) ואתלבש בלבוש יקר דנהיר וכו'. הוא אור כשלמה נהירו דנקודה. ואלה הוא נוטה שמים כיריעה והוא הדעת קו המדה שנותן גבול לכל וזהו אלה ועיין בתוספתא פ' בשלח (ח"ב נ, א) . והנה אלו ב' הם סוד אויר י' אור. והנה שמים הנ"ל הן ה'…
רמ"א: לא אקרי אלא מ"י. הבינה נקראת מי, וברא אל"ה, מלכות נקראת אל"ה שבה תלויין כל כחות הדין התחתונים הנקראים אל"ה: