ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 3: מי ברא אלה › פיסקה 5 (א ע"ב)

מהו ׳אלה׳- אינם כוכבים ומזלות שנבראו במ"ה

הקדמה · מי ברא אלה · מאמר 3 · פיסקה 5 · דף א ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, פְּסוֹק מִילָּךְ וְיִתְגַּלֵּי סְתִימָא דְּרָזָא עִלָּאָה דִּבְנֵי עָלְמָא לָא יָדְעִין. שָׁתִיק רַבִּי אֶלְעָזָר. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְקָאִים רִגְעָא חֲדָא . אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, מַאי 'אֵלֶּה', אִי תֵּימָא כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, הָא אִתְחֲזָאן תַּמָּן תָּדִיר, וּבְמָ"ה אִתְבְּרִיאוּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳בִּדְבַר יהו"ה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ׳, אִי עַל מִלִּין סְתִימִין, לָא לִכְתּוֹב 'אֵלֶּה', דְּהָא אִתְגַּלְּיָיא אִיהוּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, הַפְסֵק דְּבָרֶיךָ וְיִתְגַּלֶּה סֵתֶר שֶׁל סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁבְּנֵי הָאָדָם אֵינָם יוֹדְעִים. שָׁתַק רַבִּי אֶלְעָזָר. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְעָמַד רֶגַע אֶחָד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, מַהוּ אֵלֶּה, אִם תֹּאמַר כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת - הֲרֵי הֵם נִרְאִים שָׁם תָּדִיר, וּבְמָ"ה נִבְרְאוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. אִם עַל דְּבָרִים נִסְתָּרִים, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב אֵלֶּה, שֶׁהֲרֵי הֵם גְּלוּיִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, אלעזר בני, פסוק מילך ויתגלי סתימא דרזא עלאה דבני עלמא לא ידעין. שתיק רבי אלעזר. בכה רבי שמעון וקאים רגעא חדא . אמר רבי שמעון, אלעזר, מאי 'אלה', אי תימא ככביא ומזלי, הא אתחזאן תמן תדיר, ובמ"ה אתבריאו, כמה דאת אמר ׳בדבר יהו"ה שמים נעשו׳, אי על מלין סתימין, לא לכתוב 'אלה', דהא אתגלייא איהו.

התרגום: אמר רבי שמעון, אלעזר בני, הפסק דבריך ויתגלה סתר של סוד עליון שבני האדם אינם יודעים. שתק רבי אלעזר. בכה רבי שמעון ועמד רגע אחד. אמר רבי שמעון, אלעזר, מהו אלה, אם תאמר כוכבים ומזלות - הרי הם נראים שם תדיר, ובמ"ה נבראו, כמו שנאמר בדבר ה' שמים נעשו. אם על דברים נסתרים, לא היה לו לכתב אלה, שהרי הם גלויים.

מן המפרשים

כתם פז: ואמר לו לבנו אלעזר מאי אלה אי תימא על הכוכבים והמזלות הוא אומר ועל שהם נגלים בעולם אמר אלה הא אתחזן תמן תדיר ומה יוסיף הוא באמור שאו מרום עיניכם כאלו הוא אומר הביטו מה שלא נראה מעולם והנה הם תמיד נראים ובמ"ה אתבריאו פי' ולא…

אור יקר: [סימן ד] וקצה שני הוא מלכות, אבל בהפך: מלכות ראשון, בינה שני, לזה אמר שזה אין להפך בו, כי "קצה קדמאה מי" אל "קצה בתראה דאיהו מה". או ירצה שמא תאמר אמת כדבריך ששני קצוות הם חרין.

שער מאמרי רשב"י: אמר ר' שמעון אלעזר מאי אלה אי תימא ככביא ומזלי הא אתחזאן תמן תדיר ובמה אתבריאו כד"א בדבר ה' שמים נעשו אי על מילין סתימין לא לכתוב אלה דהא אתגליא איהו אלא רזא דא לא אתגליא בר יומא חד דהוינא על כיף ימא ואתא אליהו ואמר וכו'. ירצה…

לכל המפרשים על פיסקה זו