יעקב המבריח מן הקצה אל הקצה- ממ"י שלמעלה עד מ"ה שלמטה
הקדמה · מי ברא אלה · מאמר 3 · פיסקה 4 · דף א ע"ב
לשון הזוהר
מִ"י, ׳קְצֵה הַשָּׁמַיִם׳ לְעֵילָּא, מָ"ה ׳וְעַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם׳ לְתַתָּא, וְדָא יָרִית יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ ׳מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה׳, ׳מִן הַקָּצֶה׳ קַדְמָאָה דְּאִיהוּ מִ"י, ׳אֶל הַקָּצֶה׳ בַּתְרָאָה דְּאִיהוּ מָ"ה, בְּגִין דְּקָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא, וְעַל דָּא ׳מִי בָרָא אֵלֶּה׳:
תרגום
מִ"י - קְצֵה הַשָּׁמַיִם לְמַעְלָה, מָ"ה - וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם לְמַטָּה, וְזֶה יָרַשׁ יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. מִן הַקָּצֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מִ"י, אֶל הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא מָ"ה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאֶמְצַע. וְעַל זֶה מִי בָרָא אֵלֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מ"י, ׳קצה השמים׳ לעילא, מ"ה ׳ועד קצה השמים׳ לתתא, ודא ירית יעקב, דאיהו ׳מבריח מן הקצה אל הקצה׳, ׳מן הקצה׳ קדמאה דאיהו מ"י, ׳אל הקצה׳ בתראה דאיהו מ"ה, בגין דקאים באמצעיתא, ועל דא ׳מי ברא אלה׳:
התרגום: מ"י - קצה השמים למעלה, מ"ה - ועד קצה השמים למטה, וזה ירש יעקב, שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה. מן הקצה הראשון שהוא מ"י, אל הקצה האחרון שהוא מ"ה, משום שהוא עומד באמצע. ועל זה מי ברא אלה.
מן המפרשים
יהל אור: ההיא חיותא דרמיא כו' לגבה. ר"ל החיותא מסתכל לעילא לגבי היכלא תליתאה שע"ג כנ"ל בחיותא של היכלא קדמאה וההוא חיותא אסתכייא לעילא לגבי היכלא תניינא כו' וכן כאן והחיות ד' שתחתיה והשרפים כלהו מסתכלין אל החיה הנשר הזה:
שער מאמרי רשב"י: ודא ירית יעקב. למהוי מרכבה לשש קצוות המתלבשות בהם 'מי', ולשש קצוות המתלבשות במלכות הנקרא 'מה' כדפרישית:
זוהר הרקיע: ודא ירית יעקב. להיות מרכבה לו"ק המתלבש ו ת בהם 'מי', ולו"ק המתלבש ו ת במלכות הנק' 'מה': והוא
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: