ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 3: מי ברא אלה › פיסקה 14 (ב ע"א)

׳המוציא במספר צבאם׳- שתי דרגות רשומות, מ"ה ומ"י

הקדמה · מי ברא אלה · מאמר 3 · פיסקה 14 · דף ב ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן וּלְהָלְאָה שְׁלִימוּ דִקְרָא, דִּכְתִיב ׳הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם׳, תְּרֵין דַּרְגִין אִינּוּן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי רְשִׁים כָּל חַד מִנַּיְיהוּ, חַד דָּא דְּאִתְּמַר מָ"ה, וְחַד מִ"י, דָּא עִלָּאָה וְדָא תַּתָּאָה, דָּא עִלָּאָה רְשִׁים וְאָמַר ׳הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם׳, ׳הַמּוֹצִיא׳ הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע וְלֵית כְּוָותֵיהּ. כְּגַוְונָא דָא 'הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ', 'הַמּוֹצִיא' הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא, דָּא דַּרְגָּא תַּתָּאָה וְכֹלָּא חַד. ׳בְמִסְפָּר׳ שִׁתִּין רִבּוֹא אִינּוּן דְּקָיְימִין כַּחֲדָא, וְאַפִּיקוּ חֵילִין לְזִינַיְיהוּ דְּלֵית לוֹן חֻשְׁבָּנָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִכָּאן וָהָלְאָה הַשְׁלָמַת הַכָּתוּב, שֶׁכָּתוּב: הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם. שְׁתֵּי דְּרָגוֹת הֵן שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת רְשׁוּמָה כָּל אַחַת מֵהֶן. אַחַת זֶה שֶׁנֶּאֱמַר מָ"ה, וְאַחַת מִ"י. זוֹ עֶלְיוֹנָה וְזוֹ תַּחְתּוֹנָה. זוֹ הָעֶלְיוֹנָה רְשׁוּמָה, וְאָמַר הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם. הַמּוֹצִיא - אוֹתוֹ הַנּוֹדָע וְאֵין כְּמוֹתוֹ. כְּמוֹ זֶה - הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. הַמּוֹצִיא - הַהוּא שֶׁנּוֹדָע. זוֹ הַדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְהַכֹּל אֶחָד. בְּמִסְפָּר - שִׁשִּׁים רִבּוֹא הֵם שֶׁעוֹמְדִים יַחַד, וְהוֹצִיאוּ צְבָאוֹת לְמִינֵיהֶם שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, מכאן ולהלאה שלימו דקרא, דכתיב ׳המוציא במספר צבאם׳, תרין דרגין אינון דאצטריך למהוי רשים כל חד מנייהו, חד דא דאתמר מ"ה, וחד מ"י, דא עלאה ודא תתאה, דא עלאה רשים ואמר ׳המוציא במספר צבאם׳, ׳המוציא׳ ההוא דאשתמודע ולית כוותיה. כגוונא דא 'המוציא לחם מן הארץ', 'המוציא' ההוא דאשתמודעא, דא דרגא תתאה וכלא חד. ׳במספר׳ שתין רבוא אינון דקיימין כחדא, ואפיקו חילין לזינייהו דלית לון חשבנא.

התרגום: אמר רבי שמעון, מכאן והלאה השלמת הכתוב, שכתוב: המוציא במספר צבאם. שתי דרגות הן שצריך להיות רשומה כל אחת מהן. אחת זה שנאמר מ"ה, ואחת מ"י. זו עליונה וזו תחתונה. זו העליונה רשומה, ואמר המוציא במספר צבאם. המוציא - אותו הנודע ואין כמותו. כמו זה - המוציא לחם מן הארץ. המוציא - ההוא שנודע. זו הדרגה התחתונה, והכל אחד. במספר - ששים רבוא הם שעומדים יחד, והוציאו צבאות למיניהם שאין להם חשבון.

מן המפרשים

יהל אור: ההוא חיותא כו' דל"ל חושבנא. ר"ל אותן שיוצאין מההוא חיה לאפוקי אותן שיוצאין מן הגלגלים שמספרם כנ"ל וע"ז נאמר גם כן ולגדודיו אין מספר כנ"ל:

אור החמה: תרין דרגין אינון דאיצטרך למהוי רשים כל חד וחד וכו' הוקשה לו שהיל"ל שאו מרום עומב"א ומוציא במספר כי הכל אחד למה הפסיק באומ' המוציא כנראה שהוא אחר לז"א לפי שיש תרין דרגין וגו' שהם בינה ומ' כי צריכים להיותם רשומי' בה"א הידיעה. דא…

שער מאמרי רשב"י: שכוס של ברכה צריך להסתכל בו, כמ"ש שכוס של ברכה צריך להסתכל בו, כמ"ש נותן עיניו בו (ברכות נא., זוהר פנחס רע"מ רמה:) , אוף הכא אית ליה לבר נש לאסתכלא בהו. וכמו שצריך לכוין שיתברך כוס של ברכה מהמקור העליון, וכמו שאנו אומרים 'נברך…

לכל המפרשים על פיסקה זו