ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 3: מי ברא אלה › פיסקה 12 (ב ע"א)

׳אלה אזכרה׳- ישראל מושכים את האותיות מלמעלה

הקדמה · מי ברא אלה · מאמר 3 · פיסקה 12 · דף ב ע"א

לשון הזוהר

וְאַתְוָון אָחֳרָנִין מָשְׁכָן לוֹן יִשְׂרָאֵל מֵעֵילָּא לְגַבֵּי אֲתַר דָּא, ׳אֵלֶּה אֶזְכְּרָה׳, אַדְכַּרְנָא בְּפוּמָּאִי וְשָׁפִיכְנָא דִּמְעָאִי , וּכְדֵין ׳אֶדַּדֵּם׳ מֵעֵילָּא ׳עַד בֵּית אֱלֹהִי"ם׳, לְמֶהֱוֵי אֱלֹהִי"ם כְּגַוְונָא דִילֵיהּ. וּבְמַאי, ׳בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג׳.

תרגום

וְאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת מוֹשְׁכִים אוֹתָם יִשְׂרָאֵל מִלְמַעְלָה לַמָּקוֹם הַזֶּה. אֵלֶּה אֶזְכְּרָה, אַזְכִּיר בְּפִי וְאֶשְׁפֹּךְ דִּמְעוֹתַי, וְאָז אֶדַּדֵּם מִלְמַעְלָה עַד בֵּית אֱלֹהִים, שֶׁיִּהְיֶה אֱלֹהִים כְּמוֹ שֶׁהוּא. וּבְמָה, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואתוון אחרנין משכן לון ישראל מעילא לגבי אתר דא, ׳אלה אזכרה׳, אדכרנא בפומאי ושפיכנא דמעאי , וכדין ׳אדדם׳ מעילא ׳עד בית אלהי"ם׳, למהוי אלהי"ם כגוונא דיליה. ובמאי, ׳בקול רנה ותודה המון חוגג׳.

התרגום: ואותיות אחרות מושכים אותם ישראל מלמעלה למקום הזה. אלה אזכרה, אזכיר בפי ואשפך דמעותי, ואז אדדם מלמעלה עד בית אלהים, שיהיה אלהים כמו שהוא. ובמה, בקול רנה ותודה המון חוגג.

מן המפרשים

יהל אור: כלא אתמסר כו' הכא והאי רוחא אתכליל בהו. כצ"ל. ור"ל לפי שאלו ג' אותיות כאן ונכללו ברוח הזה לפיכך הכל יוצא מהיכל הזה שאלו הג' אותיות הוא כלל הכל כידוע:

אור החמה: דתיאובתא דהאי דרגא תתאה. כשהיא למטה בלי ייחוד לאתחברא בהו זהו חשקה. אמנם לפחות חדוותא דילה שהיא יכולה להשיג לפחות לאתמשכא אבתרייהו לעלות מעט מעט. וזהו וישתחוו ארצה לאתתקנא כורסייא כדפי' שהיא כסא משולשת לשלשה אבות כפי שפעם ורמז…

מהרח"ו: וכדין אדדם מעילא וגו'. הנה כוונתו לאמר כי לא אתקריאת מלכות בשמא דאלהי"ם אלא עד דנטלא מאימא עילאה. והטעם הוא כנזכר בתיקונין (סג:) כי שם אלהי"ם בגימטריא כנוי ובגימטריא אהי"ה אדנ"י, וכבר ביארנו כי ב' שמות אלו הם ב' מלבושים…

לכל המפרשים על פיסקה זו