ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 3: מי ברא אלה › פיסקה 11 (ב ע"א)

האם הלוותה לבת בגדיה- יצאה ה' ונכנסה י'

הקדמה · מי ברא אלה · מאמר 3 · פיסקה 11 · דף ב ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְמַשְׁכָן אַתְוָון אִלֵּין אֵלֶּ"ה מִלְּעֵילָּא לְתַתָּא, וְאִמָּא אוֹזִיפַת לִבְרַתָּא מָאנָהָא וְקַשִּׁיטָא לָהּ בְּקִישּׁוּטָהָא. וְאֵימָתַי קַשִּׁיטָא לָהּ בְּקִשּׁוּטָהָא כִּדְקָא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְחֲזוּן קַמָּהּ כָּל דְּכוּרָא, דִּכְתִיב ׳אֶל פְּנֵי הָאָדוֹן יהו"ה׳, וְדָא אִקְּרִי אָדוֹן, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ׳, כְּדֵין נַפְקַת ה' וְאַעִילַת י', וְאִתְקַשִּׁיטַת בְּמָאנֵי דְכוּרָא לְקִבְלֵיהוֹן דְּכָל דְּכַר בְּיִשְׂרָאֵל.

תרגום

אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְשְׁכוּ הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ אֵלֶּ"ה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְהָאֵם הִלְוְתָה לַבַּת בְּגָדֶיהָ וְקִשְּׁטָה אוֹתָהּ בְּתַכְשִׁיטֶיהָ. וּמָתַי קִשְּׁטָה אוֹתָהּ בְּתַכְשִׁיטֶיהָ כָּרָאוּי, בְּשָׁעָה שֶׁנִּרְאוּ לְפָנֶיהָ כָּל זָכָר, כַּכָּתוּב אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'. וְזֶה נִקְרָא אָדוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. וְאָז יָצְאָה ה' וְנִכְנְסָה י', וְהִתְקַשְּׁטָה בְּכֵלִים שֶׁל זָכָר כְּנֶגְדּוֹ שֶׁל כָּל זָכָר בְּיִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא בשעתא דאתמשכן אתוון אלין אל"ה מלעילא לתתא, ואמא אוזיפת לברתא מאנהא וקשיטא לה בקישוטהא. ואימתי קשיטא לה בקשוטהא כדקא חזי, בשעתא דאתחזון קמה כל דכורא, דכתיב ׳אל פני האדון יהו"ה׳, ודא אקרי אדון, כמה דאת אמר ׳הנה ארון הברית אדון כל הארץ׳, כדין נפקת ה' ואעילת י', ואתקשיטת במאני דכורא לקבליהון דכל דכר בישראל.

התרגום: אלא בשעה שנמשכו האותיות הללו אל"ה מלמעלה למטה, והאם הלותה לבת בגדיה וקשטה אותה בתכשיטיה. ומתי קשטה אותה בתכשיטיה כראוי, בשעה שנראו לפניה כל זכר, ככתוב אל פני האדן ה'. וזה נקרא אדון, כמו שנאמר הנה ארון הברית אדון כל הארץ. ואז יצאה ה' ונכנסה י', והתקשטה בכלים של זכר כנגדו של כל זכר בישראל.

מן המפרשים

יהל אור: ואמר כמה אינון ר"ל ששואל המספר של אותן החיילים ואמר רבוא רבבן כו' שעומדין בתוך הנהר דינור, ורצונו בזה לתרץ קושיית הגמרא כתוב א' אומר אלף אלפין כו' ואמר שקאי על נהר דינור לבד וכמ"ש בדניאל כרסייה והוא כאן בהיכל הזה כמש"ל כסא…

אור החמה: ונחתי להאי עלמא כי במדרגה הנבואה אין הפשוטים יורדים ממדרגתם אל הנפש אלא הנפש מתפשטת מגופה ועולה אל העליונים. אבל עתה שמלאכים נתלבשו באויר אדרבה הם ירדו. ואומרו ותלת הוו כגוונא וגו' קשיא ליה להאי פירושא בשלמא לפי' ר"ש דלעיל כי…

זוהר הרקיע: לא אתבני. אלא ע"י ישראל בבואם לראות את פני ה' כדבעינן למימר לקמן, כי אז ממשיכין ו"ק עליונות למטה בתפלה ובדמעה כי שערי דמעה לא ננעלו ( ברכות לב: ) , ויורדים הו"ק כמו שהם בבינה שם מתלבשים בשש: והנה

לכל המפרשים על פיסקה זו