מצוה שתים עשרה- בכורי האילן, לכם ולא לדורות
הקדמה · פקודא חדסר ותריסר מעשר וביכורים · מאמר 28 · פיסקה 2 · דף יד ע"א
לשון הזוהר
פִּקּוּדָא תְּרֵיסַר, לְאַיְיתָאָה בִּכּוּרֵי דְאִילָנָא, דִּכְתִיב ׳וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זוֹרֵעַ זָרַע׳, כָּל מַאן דְּאִתְחֲזִי לִי, לְכוֹן אֲסִירָא לְמֵיכַל, אַתִּיר לוֹן וְיָהַב לוֹן כָּל מַעַשְׂרָא דִילֵיהּ וּבִכּוּרִין דְּאִילָנִין, ׳נָתַתִּי לָכֶם׳, לָכֶם וְלָא לְדָרִין דְּבַתְרֵיכוֹן:
תרגום
מִצְוָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה - לְהָבִיא בִּכּוּרֵי הָאִילָן, כַּכָּתוּב: וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע. כָּל מַה שֶּׁרָאוּי לִי, לָכֶם אָסוּר לֶאֱכֹל. הִתִּיר לָהֶם וְנָתַן לָהֶם כָּל הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלּוֹ וּבִכּוּרֵי הָאִילָנוֹת. נָתַתִּי לָכֶם - לָכֶם וְלֹא לַדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרֵיכֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פקודא תריסר, לאייתאה בכורי דאילנא, דכתיב ׳ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע׳, כל מאן דאתחזי לי, לכון אסירא למיכל, אתיר לון ויהב לון כל מעשרא דיליה ובכורין דאילנין, ׳נתתי לכם׳, לכם ולא לדרין דבתריכון:
התרגום: מצוה שתים עשרה - להביא בכורי האילן, ככתוב: ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע. כל מה שראוי לי, לכם אסור לאכל. התיר להם ונתן להם כל המעשר שלו ובכורי האילנות. נתתי לכם - לכם ולא לדורות שאחריכם.
מן המפרשים
אור החמה: כל מאן דאתחזי לי פי' ממה שאמר הכתוב הנה נתתי לכם יש ראיה שבדבר האסור דהיינו מעשר ובכורים קא עסיק קרא מדקאמר הנה נתתי מאי נתתי הרי הארץ נתן לבני אדם מאי נתתי משמע דמשלו נתן דהיינו מאי דאתחזי לי פי' הראוי להב"ה כגון מעשר ובכורים…
רמ"ז: פקודא תריסר לאתאה בכורי דאילנא וכו'. כבר הזכרנו שסוד הבכורים הוא באורות המגולים של נ"ה דזעיר, ולכן יחסם לאילן וכנז"ל וכדכתיב 'ואת כל העץ'. ונכתב בה' הידיעה מה שלא נאמר בעשב, משום שהבכורים נוהגים רק בפירות של ארץ ישראל והיינו…
קרני אור: כל מאן דאתחזי לי לכון אסירא למיכל. פירש מורי רבי, הקב"ה אמר כך לאדם הראשון ולדורו, 'כל מאן דאתחזי ליה דהיינו תרומות ומעשרות ובכורים ' לכון אסירא למיכל ': (קא561) אבל באמת