ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 27: פקודא עשיראה תפילין › פיסקה 8 (יד ע"א)

׳מלך אסור ברהטים׳- המתקן בהם בצלם אלהים

הקדמה · פקודא עשיראה תפילין · מאמר 27 · פיסקה 8 · דף יד ע"א

לשון הזוהר

׳מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׳, קְשִׁיר אִיהוּ וַאֲחִיד בְּאִינּוּן בָּתֵּי, לְאִתְאַחֲדָא בְּהַהוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא כִּדְקָא יָאוּת. וְעַל דָּא מַאן דְּאִתְתַּקַּן בְּהוּ, אִיהוּ הָוֵי בְּצֶלֶם אֱלֹהִי"ם, מָה אֱלֹהִי"ם אִתְיַחֲדָא בֵּיהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא, אַף הוּא אִתְיַחַד בֵּיהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא כִּדְקָא יָאוּת. ׳זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אוֹתָם׳, תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא וּתְפִלָּה שֶׁל יָד וְכֹלָּא חַד:

תרגום

מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים - הוּא קָשׁוּר וְאָחוּז בְּאוֹתָם הַבָּתִּים לְהֵאָחֵז בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא כָּרָאוּי. וְעַל זֶה מִי שֶׁמִּתַּקֵּן בָּהֶם הוּא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. מָה אֱלֹהִים מִתְיַחֵד בּוֹ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, אַף הוּא מִתְיַחֵד בּוֹ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי. זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם - תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וּתְפִלָּה שֶׁל יָד וְהַכֹּל אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳מלך אסור ברהטים׳, קשיר איהו ואחיד באינון בתי, לאתאחדא בההוא שמא קדישא כדקא יאות. ועל דא מאן דאתתקן בהו, איהו הוי בצלם אלהי"ם, מה אלהי"ם אתיחדא ביה שמא קדישא, אף הוא אתיחד ביה שמא קדישא כדקא יאות. ׳זכר ונקבה ברא אותם׳, תפלין דרישא ותפלה של יד וכלא חד:

התרגום: מלך אסור ברהטים - הוא קשור ואחוז באותם הבתים להאחז בשם הקדוש ההוא כראוי. ועל זה מי שמתקן בהם הוא בצלם אלהים. מה אלהים מתיחד בו השם הקדוש, אף הוא מתיחד בו השם הקדוש כראוי. זכר ונקבה ברא אתם - תפלין של ראש ותפלה של יד והכל אחד.

מן המפרשים

מקדש מלך: קשיר איהו וכו' פי' מלך הוא זעיר אסור וקשור ברהטים שהם נה"י דאימא שהם ד' בתי דתפילין כנודע שנכנסים בתוכו ונעשים עצם מעצמיו ובשר מבשרו כמ"ש האר"י ז"ל. בההוא שמא קדישא הם ד' מוחין דזעיר שרמוזים בד' אותיות הוי"ה. מה אלהים . זו"ן…

רמ"ז: מלך אסור ברהטים קשיר איהו וכו'. גם זה יתבאר כאמור בתיקונים 'אלין ארבע רהטי' וכו' עד הסוף. והענין שאחר שהזכיר תפלין של ראש באומרו 'ראשך עליך ככרמל', ותפלין של יד ב'ודלת ראשך כארגמן', מסיים בעצמיות שורש התפלין, שהוא מן הבינה…

רמ"א: בדמות קשירת שור. שהוא מלך הבהמות והוא מן השמאל אשר עיקר קבלתה משם, והיא נקשר ברהטים ובאבוס שאוכל משם מן תפילין דרישא:

לכל המפרשים על פיסקה זו