ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 27: פקודא עשיראה תפילין › פיסקה 3 (יג ע"ב)

פרשה שנייה ׳והיה כי יביאך׳- ה"א והשופר הנסתר

הקדמה · פקודא עשיראה תפילין · מאמר 27 · פיסקה 3 · דף יג ע"ב

לשון הזוהר

פַּרְשְׁתָא תִּנְיָינָא ׳וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ׳, דָּא ה', הֵיכָלָא, דְּאִתְפַּתַּח רַחְמָא דִילָהּ מִגּוֹ יוּ"ד, בְּחַמְשִׁין פִּתְחִין אַכְסַדְרָאִין וְאִדְּרִין סְתִימִין דְּבֵיהּ, דְּהַהוּא פֶּטֶר דְּעָבִיד יוּ"ד בְּהַאי הֵיכָלָא, לְמִשְׁמַע בָּהּ קָלָא דִּי נָפְקָא מִגּוֹ שׁוֹפָר דָּא, בְּגִין דְּשׁוֹפָר דָּא הוּא סְתִים בְּכָל סִטְרִין, וְאָתָא יוּ"ד וּפָתַח לֵיהּ לְאַפָּקָא מִנֵּיהּ קָלָא, וְכֵיוָן דְּאַפְתַּח לֵיהּ, תָּקַע לֵיהּ וְאַפִּיק מִנֵּיהּ קָלָא לְאַפָּקָא עַבְדִין לְחֵירוּ.

תרגום

הַפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה - וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ, זוֹ ה', הַהֵיכָל שֶׁנִּפְתָּח רַחְמָהּ מִתּוֹךְ יוּ"ד, בַּחֲמִשִּׁים פְּתָחִים אַכְסַדְרָאוֹת וַחֲדָרִים נִסְתָּרִים שֶׁבּוֹ, שֶׁהַפֶּטֶר הַהוּא שֶׁעָשָׂה יוּ"ד בַּהֵיכָל הַזֶּה, לִשְׁמֹעַ בָּהּ קוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַשּׁוֹפָר הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהַשּׁוֹפָר הַזֶּה הוּא נִסְתָּר בְּכָל הַצְּדָדִים, וּבָא יוּ"ד וּפָתַח אוֹתוֹ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ קוֹל. וְכֵיוָן שֶׁפָּתַח אוֹתוֹ, תָּקַע לוֹ וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ קוֹל לְהוֹצִיא עֲבָדִים לְחֵרוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פרשתא תניינא ׳והיה כי יביאך׳, דא ה', היכלא, דאתפתח רחמא דילה מגו יו"ד, בחמשין פתחין אכסדראין ואדרין סתימין דביה, דההוא פטר דעביד יו"ד בהאי היכלא, למשמע בה קלא די נפקא מגו שופר דא, בגין דשופר דא הוא סתים בכל סטרין, ואתא יו"ד ופתח ליה לאפקא מניה קלא, וכיון דאפתח ליה, תקע ליה ואפיק מניה קלא לאפקא עבדין לחירו.

התרגום: הפרשה השניה - והיה כי יבאך, זו ה', ההיכל שנפתח רחמה מתוך יו"ד, בחמשים פתחים אכסדראות וחדרים נסתרים שבו, שהפטר ההוא שעשה יו"ד בהיכל הזה, לשמע בה קול שיוצא מתוך השופר הזה, משום שהשופר הזה הוא נסתר בכל הצדדים, ובא יו"ד ופתח אותו להוציא ממנו קול. וכיון שפתח אותו, תקע לו והוציא ממנו קול להוציא עבדים לחרות.

מן המפרשים

כתם פז: פרשתא תנינא והיה כי יביאך דא ה"א אמר כי הפרשה הזאת תתיחס אל הבי"נה שהיא סוד הה"א ראשונה שבשם לפי שיש לה בית קבול בצורתה והנקודה באמצעיתא ומורה על היכל שנתרחב על ידי אותו הנתיב לא ידעו עיט וקבל אור הי"וד מכל צדדיה ונתחייבו ממנה…

רמ"ז: פרשתא תניינא והיה כי יביאך דא ה' היכלא. היא בינה שהיא היכלו של אבא, וביתו זו אשתו. ואיהי סוד ה' שבשם, ובהכנס בה טפת הי' שאז היא ה"י, מכח ייחוד זה של ה' וי' מתרבים ונעשה ה' פעמים י' שהוא כ"ל, והרי היכל. וגם ס"ג עם כללות ב'…

קרני אור: מחמשין פתחין. הם נו"ן שערי בינה: (קא544)

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: