עשיר ועני בחבור אחד- כזכר ונוקבא שלמעלה
הקדמה · פקודא תשיעאה צדקה · מאמר 26 · פיסקה 2 · דף יג ע"ב
לשון הזוהר
דְּהָא מִסִּטְרָא דִדְכוּרָא עַתִּירֵי, וּמִסִּטְרָא דְנוּקְבָא מִסְכֵּנֵי, כְּמָה דְאִינּוּן בְּשִׁתּוּפָא חֲדָא וְחָס דָּא עַל דָּא וְיָהִיב דָּא לְדָא וְגָמִיל לֵיהּ טִיבוּ, הָכִי אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְתַתָּא, לְמֶהֱוֵי עַתִּירָא וּמִסְכֵּנָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא, וּלְמֵיהַב דָּא לְדָא וּלְגַמְלָאָה טוּבָא דָּא לְדָא.
תרגום
שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַזָּכָר עֲשִׁירִים, וּמִצַּד הַנּוּקְבָּא עֲנִיִּים. כְּמוֹ שֶׁהֵם בְּשֻׁתָּפוּת אַחַת וְזֶה חָס עַל זֶה, וְזֶה נוֹתֵן לָזֶה וְגוֹמֵל לוֹ חֶסֶד, כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְמַטָּה, שֶׁיִּהְיוּ עָשִׁיר וְעָנִי בְּחִבּוּר אֶחָד, וְלָתֵת זֶה לָזֶה וְלִגְמֹל חֶסֶד זֶה לָזֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דהא מסטרא דדכורא עתירי, ומסטרא דנוקבא מסכני, כמה דאינון בשתופא חדא וחס דא על דא ויהיב דא לדא וגמיל ליה טיבו, הכי אצטריך בר נש לתתא, למהוי עתירא ומסכנא בחבורא חדא, ולמיהב דא לדא ולגמלאה טובא דא לדא.
התרגום: שהרי מצד הזכר עשירים, ומצד הנוקבא עניים. כמו שהם בשתפות אחת וזה חס על זה, וזה נותן לזה וגומל לו חסד, כך צריך אדם למטה, שיהיו עשיר ועני בחבור אחד, ולתת זה לזה ולגמל חסד זה לזה.
מן המפרשים
אור החמה: וגמיל ליה וגו' מצד החסד גומל חסדים למהוי עתירא ומסכיני בחבור' כנגד ייחוד ת"ת ומ' בקו האמצעי: ולמיהב דא לדא כנגד הגבורה. ולגמלאה טובא וגו' כנגד החסד: רזא דנא וגו' דהיינו נעשה אדם כאשר הם יחד אז רזא דדיוקנ' דאדם:
רמ"ז: דהא מסטרא דדכורא עתירי וכו'. דוק שלא אמר עתירי מדכורא אלא מסטרא דדכורא וכן בסטרא דנוק', משום שיש זכרים עשירים ונקבות עשירות וכן יש עניים זכרים ונקבות עניות. והענין כי הזכרים העשירים הם מצד זעיר עצמו, והנקבות העשירות הם מבחינת…
הסולם: רלד) דהא מסטרא דדכורא וכו': כי מצד הזכר הם העשירים. ומצד הנקבה הם העניים. וכמו שהם בחיבור אחד, וחסים זה על זה, ונותנים זה לזה, וגומלים לו חסד. כך האדם למטה צריך להיות, העשיר והעני בחבור אחד, שיתנו זה לזה ויגמלו חסד זה עם זה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: