רוחות היוצאות מן החדרים- לגרים המתגיירים
הקדמה · פקודא תמינאה אהבת הגר · מאמר 25 · פיסקה 4 · דף יג ע"א
לשון הזוהר
וְכַמָּה אִדְּרִין סְתִימִין אָחֳרָנִין וְהֵיכָלִין אָחֳרָנִין בְּכָל גַּדְפָא וְגַדְפָא, וּמִנַּיְיהוּ נָפְקוּ רוּחִין לְאַפְרָשָׁא לְכָל אִינּוּן גִּיּוֹרִין דְּמִתְגַּיְּירִין, וְאִקְּרוּן ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳, אֲבָל ׳לְמִינָהּ׳, וְכֻלְּהוּ עָאלִין תְּחוֹת גַּדְפוֹי דִּשְׁכִינְתָּא וְלָא יַתִּיר.
תרגום
וְכַמָּה חֲדָרִים סְתוּמִים אֲחֵרִים וְהֵיכָלוֹת אֲחֵרִים בְּכָל כָּנָף וְכָנָף, וּמֵהֶם יוֹצְאוֹת רוּחוֹת לְהִתְחַלֵּק לְכָל אוֹתָם הַגֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִים, וְנִקְרָאִים נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲבָל לְמִינָהּ. וְכֻלָּם נִכְנָסִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְלֹא יוֹתֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכמה אדרין סתימין אחרנין והיכלין אחרנין בכל גדפא וגדפא, ומנייהו נפקו רוחין לאפרשא לכל אינון גיורין דמתגיירין, ואקרון ׳נפש חיה׳, אבל ׳למינה׳, וכלהו עאלין תחות גדפוי דשכינתא ולא יתיר.
התרגום: וכמה חדרים סתומים אחרים והיכלות אחרים בכל כנף וכנף, ומהם יוצאות רוחות להתחלק לכל אותם הגרים שמתגירים, ונקראים נפש חיה, אבל למינה. וכלם נכנסים תחת כנפי השכינה ולא יותר.
מן המפרשים
כתם פז: וכלהון אקרון נפש חיה כי היא הנפש הכללית לכלם. ואמר כי כמה חדרים אחרים והיכלות רבים מלבד אלה יש לכל כנף וכנף נסתרים אשר משם פורחות נשמות הגרים ובם יחסו בשובם כי תפרוש עליהם כנפיה ונקראים נפש חיה אבל למינה שאין להם מעלה כנשמות…
אור החמה: כמה אדרין כי ע' אומות הם בסוד ע' ענפי' עליונים וכן הם בכנפיה שהם סוד שם אדנ"י כי הפנים הם סוד שם יהו"ד ויש בכנפיה ע' אדרין ומהם נשמות הע' אומות וכמו שהשרים העליונים יש מתקרבים אל הקדושה ומתרחקים כן אותם האדרין והאכסדרין מתעלים…
רמ"ז: וכמה אדרין סתימין וכו'. מדלא קאמר לשאר אומין, וכן בסמוך לא אמר לפרשא לשאר גיורין, נלע"ד דכל ע' אומין נכללים בד' הנזכרים, ל"ה מכאן ול"ה מכאן וכדכתיבנא. ולא כמ"ש זהרי חמה שהם לשאר גרים, חדא דלא תני לשאר, ועוד שלמה יהיו שאר אומות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: