ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 25: פקודא תמינאה אהבת הגר › פיסקה 1 (יג ע"א)

מצוה שמינית- לאהוב את הגר הנכנס תחת כנפי השכינה

הקדמה · פקודא תמינאה אהבת הגר · מאמר 25 · פיסקה 1 · דף יג ע"א

לשון הזוהר

פִּקּוּדָא תְּמִינָאָה, לְמִרְחַם גִּיּוֹרָא דְּעָאל לְמִגְזַר גַּרְמֵיהּ וּלְעָאלָא תְּחוֹת גַּדְפוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, וְאִיהִי אַעִילָא לוֹן תְּחוֹת גַּדְפָהָא לְאִינּוּן דְּמִתְפָּרְשָׁן מִסִּטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבָא וּמִתְקָרְבִין לְגַבָּהּ, דִּכְתִיב ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ׳.

תרגום

מִצְוָה שְׁמִינִית - לֶאֱהֹב אֶת הַגֵּר שֶׁנִּכְנָס לָמוּל אֶת עַצְמוֹ וּלְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְהִיא מַכְנִיסָה אוֹתָם תַּחַת כְּנָפֶיהָ לְאוֹתָם שֶׁנִּפְרָדִים מִסִּטְרָא אַחֲרָא טְמֵאָה וּמִתְקָרְבִים אֵלֶיהָ, כַּכָּתוּב תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פקודא תמינאה, למרחם גיורא דעאל למגזר גרמיה ולעאלא תחות גדפוי דשכינתא, ואיהי אעילא לון תחות גדפהא לאינון דמתפרשן מסטרא אחרא מסאבא ומתקרבין לגבה, דכתיב ׳תוצא הארץ נפש חיה למינה׳.

התרגום: מצוה שמינית - לאהב את הגר שנכנס למול את עצמו ולהכנס תחת כנפי השכינה, והיא מכניסה אותם תחת כנפיה לאותם שנפרדים מסטרא אחרא טמאה ומתקרבים אליה, ככתוב תוצא הארץ נפש חיה למינה.

מן המפרשים

כתם פז: פקודא תמינאה למרחם על גיורא דעאל למגזר גרמיה ולאעלא תחות גדפוי דשכינתא אמר כי המצוה השמינית שהיא לאהוב את הגר באה נרמזת בפ' תוצא הארץ נפש חיה למינה כי זה המאמר נאמר ביום ששי. והודיע כי יש הברל רב בין מקור נשמותיה' של ישראל…

אור החמה: ואיהי אעילת לון וגו' הם באים ליטהר והיא מסייעת אותם ומכניסתם תחת כנפיה להורות להם דרך יתעוררו לשוב כראוי וז"א דמתפרשן מסטרא אחר' ומתקרבין שאינם מכניסים עצמם מכל וכל אלא מתקרבין והיא מכניסתן בעצם תחת כנפי' וזה בהמשיך להם נפש…

אור יקר: [סימן יא] השגי — גזירו ופריעה הדי קליפה אהדת. והם שתי קליפות, דכר ונוקבא, סמא״ל ולילי׳ת, ואת כל.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: