׳ישרצו המים׳- רשם יו"ד בבשר הקודש
הקדמה · פקודא שביעאה מילה · מאמר 24 · פיסקה 2 · דף יג ע"א
לשון הזוהר
וּכְדֵין אִתְחֲזִי וַדַּאי דְּאִיהִי ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳, נֶפֶשׁ דְּהַהִיא חַיָּה קַדִּישָׁא וְלָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וְדָא אִיהוּ ׳יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם׳, בְּסִפְרָא דַּחֲנוֹךְ, יִתְרַשְׁמוּן מַיָּא דְּזַרְעָא קַדִּישָׁא רְשִׁימוּ דְּנֶפֶשׁ חַיָּה, וְדָא רְשִׁימוּ דְּאָת יוּ"ד דְּאִתְרְשִׁים בְּבִשְׂרָא קַדִּישָׁא מִכָּל שְׁאָר רְשׁוּמִין דְּעָלְמָא.
תרגום
וְאָז וַדַּאי נִרְאֶה שֶׁהִיא נֶפֶשׁ חַיָּה. הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַחַיָּה הַהִיא הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְזֶה הוּא יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. בְּסִפְרוֹ שֶׁל חֲנוֹךְ, יִתְרַשְּׁמוּ הַמַּיִם שֶׁל זֶרַע קֹדֶשׁ בְּרֹשֶׁם שֶׁל נֶפֶשׁ חַיָּה. וְזֶה רֹשֶׁם שֶׁל אוֹת יוּ"ד שֶׁנִּרְשָׁם בִּבְשַׂר הַקֹּדֶשׁ מִכָּל שְׁאָר הָרִשּׁוּמִים שֶׁל הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכדין אתחזי ודאי דאיהי ׳נפש חיה׳, נפש דההיא חיה קדישא ולא מסטרא אחרא, ודא איהו ׳ישרצו המים׳, בספרא דחנוך, יתרשמון מיא דזרעא קדישא רשימו דנפש חיה, ודא רשימו דאת יו"ד דאתרשים בבשרא קדישא מכל שאר רשומין דעלמא.
התרגום: ואז ודאי נראה שהיא נפש חיה. הנפש של החיה ההיא הקדושה, ולא מסטרא אחרא. וזה הוא ישרצו המים. בספרו של חנוך, יתרשמו המים של זרע קדש ברשם של נפש חיה. וזה רשם של אות יו"ד שנרשם בבשר הקדש מכל שאר הרשומים של העולם.
מן המפרשים
כתם פז: וכדין אתחזי ודאי דאיהי נפש חיה לפי שנטהרה המדה אשר סביבותיה הקליפות אשר היא היכל אל הברי"ת היא החיה הנז' הדבקה בברית אזי היא נפש חיה ודאי נפש של החיה העליונה דהיא מדת הבינה וכאמה בתה בהסיר קליפתה ממנה וכבר ידעת כי שתי המדות…
אור החמה: ודא איהו ישרצו המים וגו' שהכוונה שהמים שהם זרעא קדיש' ישרצו יורשמו שהם נפש חיה ירצה יורו ברשימתם דוקא ביום ח' המורה על חיה זו: דא אליהו וגו' סיומא דקרא דריש כי עוף יעופף לשון עפיפות הרבה יר' על ד' טאסין:
רמ"ז: וכדין אתחזי ודאי דאיהי נפש חיה. שאז נקשרת במקום החיים שהיא מלכות הקדושה המשפעת על נפש הנימול צלמים קדושים מלבושי או"א חיצון ואמצעי בסוד דינים המתוקים, ונודעת ומתראה לכל שהיא מושרשת בקדושה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: