ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 21: פקודא רביעאה ה' הוא האלהים › פיסקה 6 (יב ע"ב)

׳ותרא האשה׳- החזירה האותיות למפרע וגרמה מות

הקדמה · פקודא רביעאה ה' הוא האלהים · מאמר 21 · פיסקה 6 · דף יב ע"ב

לשון הזוהר

מֵאִלֵּין אַתְוָון שָׁרִיאַת חַוָּה וְגַרְמַת בִּישָׁא עַל עָלְמָא, כְּמָה דִּכְתִיב ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב׳, אַהְדְּרַת אַתְוָון לְמַפְרֵעַ, אִשְׁתְּאַר מ"ו, וְאִינּוּן אָזְלוּ וְנָטְלוּ אוֹת תָּי"ו בַּהֲדַיְיהוּ, וְגַרְמַת מוֹתָא עַל עָלְמָא, כְּמָה דִּכְתִיב ׳וַתֵּרֶא׳.

תרגום

מֵאֵלוּ הָאוֹתִיּוֹת הִתְחִילָה חַוָּה וְגָרְמָה רַע עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב. הֶחֱזִירָה הָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ, נִשְׁאַר מ"ו, וְהֵם הָלְכוּ וְנָטְלוּ הָאוֹת תָּי"ו עִמָּם, וְגָרְמָה מָוֶת עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּרֶא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאלין אתוון שריאת חוה וגרמת בישא על עלמא, כמה דכתיב ׳ותרא האשה כי טוב׳, אהדרת אתוון למפרע, אשתאר מ"ו, ואינון אזלו ונטלו אות תי"ו בהדייהו, וגרמת מותא על עלמא, כמה דכתיב ׳ותרא׳.

התרגום: מאלו האותיות התחילה חוה וגרמה רע על העולם, כמו שכתוב: ותרא האשה כי טוב. החזירה האותיות למפרע, נשאר מ"ו, והם הלכו ונטלו האות תי"ו עמם, וגרמה מות על העולם, כמו שכתוב: ותרא.

מן המפרשים

מקדש מלך: ועכ"ד איצטריך למינדע דאלהים ה' כולא חד בלא פירודא והיינו רזא דכתיב וכו' פי' מביא ראיה שצריך לחבר הקדושם ויפריד הקליפה מתיבת למאורות אור שהיא הקדושה אותיות מחוברים מות שהיא הקליפה מפורדים מ' בראש תיבה ות' בסופה אהדרת אתוון…

רמ"ז: מאלין אתוון שריאת חוה וגרמא וכו' כמה דכתיב ותרא האשה וגו'. ושהתחילה באותיות ו"ת שהם יצירה ועשיה ששם הוא ענין עץ הדעת טוב ורע, בסוד ב' טיתי"ן דמט"ט שהם טהור וטמא, וידוע שב' עולמות אלו הם בסוד ו"ה שבשם שהוא מן החזה ולמטה, וזה…

מהרח"ו: אתוון למפרע וגו'. דמאורות למפרע היינו 'ותרא' 'אשתאר מ"ו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: