עיקר היראה- מפני שהוא גדול ושליט
הקדמה · פקודי אורייתא פקודא קדמאה יראת ה' · מאמר 18 · פיסקה 4 · דף יא ע"ב
לשון הזוהר
'יִרְאָה' דְּאִיהִי עִקָּרָא, לְמִדְחַל בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט, עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, וְכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיבִין, כְּמָה דְּאִתְּמַר ׳וְכָל דָּיְירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין׳, וּלְשַׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְּרִי יִרְאָה.
תרגום
יִרְאָה שֶׁהִיא עִקָּר, שֶׁיִּירָא הָאָדָם מֵרִבּוֹנוֹ מִשּׁוּם שֶׁהוּא גָדוֹל וְשַׁלִּיט, עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהַכֹּל לְפָנָיו כְּלֹא חֲשׁוּבִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל דָּיְרֵי אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין, וְלָשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא יִרְאָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: 'יראה' דאיהי עקרא, למדחל בר נש למאריה בגין דאיהו רב ושליט, עקרא ושרשא דכל עלמין, וכלא קמיה כלא חשיבין, כמה דאתמר ׳וכל דיירי ארעא כלא חשיבין׳, ולשואה רעותיה בההוא אתר דאקרי יראה.
התרגום: יראה שהיא עקר, שיירא האדם מרבונו משום שהוא גדול ושליט, עקר ושרש של כל העולמות, והכל לפניו כלא חשובים, כמו שנאמר: וכל דירי ארעא כלה חשיבין, ולשים את רצונו באותו המקום שנקרא יראה.
מן המפרשים
רמ"ז: יראה דאיהי עיקרא למדחל ב"נ למאריה. שהוא אור א"ס המתפשט באצילות:
מהרח"ו: וכלא קמיה כלא. פירוש, כל העולם כולו הוא קמי הב"ה 'כלא', ר"ל כלא היה, כמ"ש הפסוק 'כלא חשיבין' וגו':
הסולם: קצא) יראה דאיהי עיקרא וכו': היראה שהיא עיקר הוא שאדם יירא מפני אדונו, משום שהוא רב ושליט, העיקר והשורש של כל העולמות, והכל נחשב כאין לפניו. כמו שכתוב, וכל דיירי ארעא כלא חשיבין. וישים חפצו באותו המקום שנקרא יראה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: