שני צדדים ביראה- שאין בהם עיקר
הקדמה · פקודי אורייתא פקודא קדמאה יראת ה' · מאמר 18 · פיסקה 3 · דף יא ע"ב
לשון הזוהר
יִרְאָה אִתְפָּרַשׁ לִתְלָת סִטְרִין, תְּרֵין מִנַּיְיהוּ לֵית בְּהוּ עִקָּרָא כִּדְקָא יָאוּת, וְחַד עִקָּרָא דְיִרְאָה. אִית בַּר נָשׁ דְּדָחִיל מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּיֵיחוּן בְּנוֹהִי וְלָא יְמוּתוּן, אוֹ דָחִיל מֵעוֹנְשָׁא דְגוּפֵיהּ אוֹ דְמָמוֹנֵיהּ, וְעַל דָּא דָּחִיל לֵיהּ תָּדִיר, אִשְׁתַּכַּח יִרְאָה דְּאִיהוּ דְּחִילוּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁוֵי לְעִקָּרָא. אִית בַּר נָשׁ דְּדָחִיל מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּדָחִיל מֵעוֹנְשָׁא דְּהַהוּא עָלְמָא וְעוֹנְשָׁא דְגֵיהִנָּם. תְּרֵין אִלֵּין לָאו עִיקָּרָא דְּיִרְאָה אִינּוּן וְשָׁרְשָׁא דִילֵיהּ.
תרגום
יִרְאָה מִתְפָּרֶשֶׁת לִשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, שְׁנַיִם מֵהֶם אֵין בָּהֶם עִקָּר כָּרָאוּי, וְאֶחָד עִקָּרָהּ שֶׁל יִרְאָה. יֵשׁ אָדָם שֶׁיָּרֵא מהקב"ה כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ בָּנָיו וְלֹא יָמוּתוּ, אוֹ שֶׁיָּרֵא מֵעֹנֶשׁ שֶׁל גּוּפוֹ אוֹ שֶׁל מָמוֹנוֹ, וְעַל כֵּן יָרֵא מִמֶּנּוּ תָּמִיד. נִמְצָא יִרְאָה שֶׁהוּא פַּחַד הקב"ה לֹא עָשָׂה לְעִקָּר. יֵשׁ אָדָם שֶׁפּוֹחֵד מִן הקב"ה מִשּׁוּם שֶׁפּוֹחֵד מֵעֹנֶשׁ אוֹתוֹ הָעוֹלָם וּמֵעֹנֶשׁ הַגֵּיהִנֹּם. שְׁנֵי אֵלֶּה אֵינָם עִקָּר שֶׁל יִרְאָה וְלֹא שָׁרְשָׁהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יראה אתפרש לתלת סטרין, תרין מנייהו לית בהו עקרא כדקא יאות, וחד עקרא דיראה. אית בר נש דדחיל מקודשא בריך הוא בגין דייחון בנוהי ולא ימותון, או דחיל מעונשא דגופיה או דממוניה, ועל דא דחיל ליה תדיר, אשתכח יראה דאיהו דחילו לקודשא בריך הוא לא שוי לעקרא. אית בר נש דדחיל מן קודשא בריך הוא בגין דדחיל מעונשא דההוא עלמא ועונשא דגיהנם. תרין אלין לאו עיקרא דיראה אינון ושרשא דיליה.
התרגום: יראה מתפרשת לשלשה צדדים, שנים מהם אין בהם עקר כראוי, ואחד עקרה של יראה. יש אדם שירא מהקב"ה כדי שיחיו בניו ולא ימותו, או שירא מענש של גופו או של ממונו, ועל כן ירא ממנו תמיד. נמצא יראה שהוא פחד הקב"ה לא עשה לעקר. יש אדם שפוחד מן הקב"ה משום שפוחד מענש אותו העולם ומענש הגיהנם. שני אלה אינם עקר של יראה ולא שרשה.
מן המפרשים
אור החמה: אשתכח יראה דאיהו דחיל ליה לקוב"ה שוי לעיקר' יר' שאין עיקר הכוונה ליראה את השם הנכבד והנור' אלא העיקר הוא היראה עצמה שאם לא מפני פחדו ויראתו לא היה עובד השם נמצא היראה והפחד עיקר והעבודה טפילה: גליון אית בר נש דדחיל וגו'…
רמ"ז: יראה אתפרש לתלת סטרין וכו'. מכללות מה שנזכר במאמר זה נמצא שיש ד' מיני יראה. הא' המעולה והעיקרית שהיא יראת הרוממות שהיא בעולם האצילות כאמור:
הסולם: קצ) יראה אתפרש לתלת וכו': היראה מפורשת לשלש בחינות, שתים מהן, אין בהן שורש כראוי, ואחת היא שורש היראה. יש אדם שירא מהקב"ה בשביל שיחיו בניו ולא ימותו, או ירא מעונש גופו או מעונש כספו, ועל כן הוא ירא אותו תמיד. נמצא, שהיראה שהוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: