׳ורוח אלהים׳- הרג בסייף, ׳להט החרב המתהפכת׳
הקדמה · פקודי אורייתא פקודא קדמאה יראת ה' · מאמר 18 · פיסקה 10 · דף יא ע"ב
לשון הזוהר
׳וְרוּחַ׳ דָּא הֶרֶג בְּסַיִיף, רוּחַ סְעָרָה, חַרְבָּא מְשַׁנְּנָא הִיא מְלַהֲטָא בֵּיהּ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳, וְאִקְּרִי רוּחַ. הַאי עוֹנְשָׁא לְמַאן דְּיֶעְבַּר עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וּכְתִיב לְבָתַר יִרְאָה ׳רֵאשִׁית׳ דְּאִיהִי כְּלָלָא דְכֹלָּא, מִכָּאן וָהָלְאָה שְׁאָר פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא:
תרגום
וְרוּחַ - זֶה הֶרֶג בְּסַיִף, רוּחַ סְעָרָה, חֶרֶב שְׁנוּנָה הִיא מְלַהֶטֶת בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, וְנִקְרֵאת רוּחַ. זֶה הָעֹנֶשׁ לְמִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְכָתוּב לְאַחַר יִרְאָה רֵאשִׁית, שֶׁהִיא הַכְּלָל שֶׁל הַכֹּל. מִכָּאן וָהָלְאָה שְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ורוח׳ דא הרג בסייף, רוח סערה, חרבא משננא היא מלהטא ביה, כמה דאת אמר ׳ואת להט החרב המתהפכת׳, ואקרי רוח. האי עונשא למאן דיעבר על פקודי אורייתא, וכתיב לבתר יראה ׳ראשית׳ דאיהי כללא דכלא, מכאן והלאה שאר פקודין דאורייתא:
התרגום: ורוח - זה הרג בסיף, רוח סערה, חרב שנונה היא מלהטת בו, כמו שנאמר: ואת להט החרב המתהפכת, ונקראת רוח. זה הענש למי שיעבר על מצוות התורה. וכתוב לאחר יראה ראשית, שהיא הכלל של הכל. מכאן והלאה שאר מצוות התורה.
מן המפרשים
אור החמה: האי עונשא למאן דעבר על פקודי אורייתא וכתיב לבתר יראה ראשית וגו' כלומר העונש הזה שסיים שהם הד' מיתות הם כתובים אחר מלת בראשי' שהיא הירא' הכוללת כל המצות שכן כתיב קודם בראשי' דהיינו היראה הנקר' ראשי' ויסוד כל המצות וכתיב אחריה…
רמ"ז: רוח דא הרג וכו'. כי ו' בצורת חרב הוא, ואם תכניסהו במלת הרג יעלה רוח. ועיין בזהרי חמה שלפי הפשט כתב יפה בכיוון אלו הדברים זה מכוון לזה:
קרני אור: וכתיב לבתר יראה ראשית דאיהי כללא דכולא. פירוש, עונש הנזכר שהם ד' מיתות ב"ד, שהם תוהו ובוהו חושך ורוח, כתובים אחר מלת בראשית שרמוז בה יראה: (קא481)