ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 17: יציאת רשב"י מהמערה › פיסקה 1 (יא ע"א)

מרגלית שביד יוחאי- אורה יצא כאור השמש

הקדמה · יציאת רשב"י מהמערה · מאמר 17 · פיסקה 1 · דף יא ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי פִּינְחָס הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי רְחוּמַאי בְּכֵיף יַמָּא דְגִנּוֹסַר, וּבַר נָשׁ רַב וְקַשִּׁישָׁא דְיוֹמִין הֲוָה, וְעֵינוֹי אִסְתַּלְּקוּ מִלְּמֶחֱמֵי. אָמַר לְרַבִּי פִּינְחָס, וַדַּאי שְׁמַעְנָא דְּיוֹחַאי חַבְרָנָא אִית לֵיהּ מַרְגָּלִית אֶבֶן טָבָא, וְאִסְתַּכַּלִית בִּנְהוֹרָא דְּהַהִיא מַרְגָּלִית, נָפְקָא כִּנְהִירוּ דְּשִׁמְשָׁא מִנַּרְתֵּקָהּ וְנָהֲרָא כָּל עָלְמָא.

תרגום

רַבִּי פִּינְחָס הָיָה מָצוּי לִפְנֵי רַבִּי רְחוּמַאי בְּחוֹף יַם גִּינוֹסַר, וְאָדָם גָּדוֹל וּקְשִׁישׁ יָמִים הָיָה, וְעֵינָיו פָּסְקוּ מִלִּרְאוֹת. אָמַר לְרַבִּי פִּינְחָס, וַדַּאי שָׁמַעְנוּ שֶׁיוֹחַאי חֲבֵרֵנוּ יֵשׁ לוֹ מַרְגָּלִית אֶבֶן טוֹבָה, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בְּאוֹר הַמַּרְגָּלִית הַהִיא, יוֹצֵאת כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מִנַּרְתִּיקָהּ וְהֵאִירָה אֶת כָּל הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי פינחס הוה שכיח קמיה דרבי רחומאי בכיף ימא דגנוסר, ובר נש רב וקשישא דיומין הוה, ועינוי אסתלקו מלמחמי. אמר לרבי פינחס, ודאי שמענא דיוחאי חברנא אית ליה מרגלית אבן טבא, ואסתכלית בנהורא דההיא מרגלית, נפקא כנהירו דשמשא מנרתקה ונהרא כל עלמא.

התרגום: רבי פינחס היה מצוי לפני רבי רחומאי בחוף ים גינוסר, ואדם גדול וקשיש ימים היה, ועיניו פסקו מלראות. אמר לרבי פינחס, ודאי שמענו שיוחאי חברנו יש לו מרגלית אבן טובה, והסתכלתי באור המרגלית ההיא, יוצאת כאור השמש מנרתיקה והאירה את כל העולם.

מן המפרשים

כתם פז: רבי פנחס הוה שכיח קמיה דר' רחומאי בכיף ימא דגינוסר וכו' הביא זה הענין לפי שאז כשיצא רשב"י מהמערה לסוף י"ג שנה ביאר אלה המצות הרמוזות מפרשת בראשית עד יכלו אמר שר' פנחס הוא ר' פנחס בן יאיר חמיו של רשב"י ע"ה היה עומד לפני ר'…

רמ"ז: רבי פנחס הוה שכיח וכו'. כבר נודע שרבי פנחס שופריה דאברהם, והיה נקרא סבא חסידא. וגם רבי שמעון חתנו היה בסוד דעת בסוד ניצוץ משה רבינו ע"ה, ורבי אלעזר היה בסוד חכמה דחסדים הנזכר בסוד חברי הא"ר (סה"ג פמ"ג) . ולעד"ן שגם רבי רחימאי…

הסולם: קפה) רבי פנחס הוה וכו': ר"פ היה רגיל לפני רבי רחומאי בשפת הים של כנרת. ואדם גדול ושבע ימים היה, ועיניו כהו מראות. אמר לרבי פנחס , שמעתי בודאי שיוחאי חברנו יש לו מרגלית, אבן טובה, דהיינו בן, והסתכלתי באור המרגלית ההיא, שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו