ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 15: שמחת המועד בנתינה לעניים › פיסקה 4 (י ע"ב)

׳ויעש אברהם משתה גדול׳- ובכל סעודה המקטרג רואה

הקדמה · שמחת המועד בנתינה לעניים · מאמר 15 · פיסקה 4 · דף י ע"ב

לשון הזוהר

מַאן לָן בְּעָלְמָא גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם דְּעָבַד טֵיבוּ לְכָל בִּרְיָין, בְּיוֹמָא דְּעָבַד מִשְׁתְּיָיא מָה כְּתִיב, ׳וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק׳, עָבַד אַבְרָהָם מִשְׁתְּיָיא וְקָרָא לְכָל רַבְרְבֵי דָרָא לְהַהִיא סְעוּדְתָא. וּתְנִינַן, בְּכָל סְעוּדְתָא דְחֶדְוָה הַהוּא מְקַטְרְגָא אָזִיל וְחָמֵי, אִי הַהוּא בַּר נָשׁ אַקְדִּים טֵיבוּ לְמִסְכֵּנֵי וּמִסְכֵּנֵי בְּבֵיתָא, הַהוּא מְקַטְרְגָא אִתְפָּרַשׁ מֵהַהוּא בֵּיתָא וְלָא עָאל תַּמָּן, וְאִי לָאו, עָאל תַּמָּן וְחָמֵי עִרְבּוּבְיָא דְּחֶדְוָה בְּלָא מִסְכֵּנֵי וּבְלָא טֵיבוּ דְּאַקְדִּים לְמִסְכֵּנֵי, סָלִיק לְעֵילָּא וּמְקַטְרְגָא עֲלֵיהּ.

תרגום

מִי לָנוּ בָּעוֹלָם גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם שֶׁעָשָׂה חֶסֶד לְכָל הַבְּרִיּוֹת. בַּיּוֹם שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה מַה כָּתוּב: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק. עָשָׂה אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה וְקָרָא לְכָל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר לְאוֹתָהּ סְעוּדָה. וְשָׁנִינוּ, בְּכָל סְעוּדַת שִׂמְחָה אוֹתוֹ מְקַטְרֵג הוֹלֵךְ וְרוֹאֶה, אִם אוֹתוֹ אָדָם הִקְדִּים חֶסֶד לָעֲנִיִּים וְהָעֲנִיִּים בַּבַּיִת - אוֹתוֹ מְקַטְרֵג נִפְרָד מֵאוֹתוֹ בַּיִת וְלֹא נִכְנָס שָׁם, וְאִם לֹא - נִכְנָס לְשָׁם וְרוֹאֶה עִרְבּוּבְיָה שֶׁל שִׂמְחָה בְּלֹא עֲנִיִּים וּבְלֹא חֶסֶד שֶׁהִקְדִּים לָעֲנִיִּים, עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמְקַטְרֵג עָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאן לן בעלמא גדול מאברהם דעבד טיבו לכל בריין, ביומא דעבד משתייא מה כתיב, ׳ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׳, עבד אברהם משתייא וקרא לכל רברבי דרא לההיא סעודתא. ותנינן, בכל סעודתא דחדוה ההוא מקטרגא אזיל וחמי, אי ההוא בר נש אקדים טיבו למסכני ומסכני בביתא, ההוא מקטרגא אתפרש מההוא ביתא ולא עאל תמן, ואי לאו, עאל תמן וחמי ערבוביא דחדוה בלא מסכני ובלא טיבו דאקדים למסכני, סליק לעילא ומקטרגא עליה.

התרגום: מי לנו בעולם גדול מאברהם שעשה חסד לכל הבריות. ביום שעשה משתה מה כתוב: ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק. עשה אברהם משתה וקרא לכל גדולי הדור לאותה סעודה. ושנינו, בכל סעודת שמחה אותו מקטרג הולך ורואה, אם אותו אדם הקדים חסד לעניים והעניים בבית - אותו מקטרג נפרד מאותו בית ולא נכנס שם, ואם לא - נכנס לשם ורואה ערבוביה של שמחה בלא עניים ובלא חסד שהקדים לעניים, עולה למעלה ומקטרג עליו.

מן המפרשים

אור החמה: אקדים טיבו למסכני ומסכני בביתא כלומר שני דברים הא' לשלוח לצנועים מתנות לביתם ומלבד זה יביא עניים לביתו לאכול: בלא מסכני ובלא טיבו וכו' כלומר אם היה עושה א' מהם לא היה הקטרוג כל כך אבל לא זה ולא אותו מקטרג עליו בעצמה:

אור יקר: ביום הגמל את יצחק. היינו סעודת מילתו והכי מוכח לקמן באומרו שרה א ו ני ק ת וכו׳.

קרני אור: בלא מסכני. פירוש, שלא הזמינם לביתו: (קא469)

לכל המפרשים על פיסקה זו