חלקו של הקב"ה- לשמח עניים, כליו השבורים
הקדמה · שמחת המועד בנתינה לעניים · מאמר 15 · פיסקה 2 · דף י ע"ב
לשון הזוהר
חוּלָקֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֶחֱדֵי לְמִסְכֵּנֵי כְּפוּם מָה דְּיָכִיל לְמֶעְבַּד, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּיוֹמַיָּיא אִלֵּין אָתֵי לְמֶחֱמֵי לְאִינּוּן מָאנִין תְּבִירִין דִּילֵיהּ, וְעָאל עֲלַיְיהוּ וְחָמֵי דְּלָא אִית לְהוֹן לְמֶחֱדֵי וּבָכֵי עֲלַיְיהוּ, סָלִיק לְעֵילָּא לְחָרְבָא עָלְמָא.
תרגום
חֵלֶק הקב"ה - לְשַׂמֵּחַ עֲנִיִּים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת. בִּגְלַל שהקב"ה בְּיָמִים אֵלּוּ בָּא לִרְאוֹת לְאוֹתָם כֵּלִים שְׁבוּרִים שֶׁלּוֹ, וְנִכְנָס עֲלֵיהֶם וְרוֹאֶה שֶׁאֵין לָהֶם לִשְׂמֹחַ וּבוֹכֶה עֲלֵיהֶם, עוֹלֶה לְמַעְלָה לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חולקיה דקודשא בריך הוא, למחדי למסכני כפום מה דיכיל למעבד, בגין דקודשא בריך הוא ביומייא אלין אתי למחמי לאינון מאנין תבירין דיליה, ועאל עלייהו וחמי דלא אית להון למחדי ובכי עלייהו, סליק לעילא לחרבא עלמא.
התרגום: חלק הקב"ה - לשמח עניים כפי מה שיכול לעשות. בגלל שהקב"ה בימים אלו בא לראות לאותם כלים שבורים שלו, ונכנס עליהם ורואה שאין להם לשמח ובוכה עליהם, עולה למעלה להחריב את העולם.
מן המפרשים
אור החמה: פתח ר"ש וגו' סליק לעילא לחרבא כלומר עולה למעלה לסלק השגחתו מן העולם: אתאן בני מתיבתא היינו נשמות הצדיקים כדאיתא בכמה דוכתי: וכי עלמא לא עבדית כלומר בבריאת העולם לא הייתי מוכרח כי אם כדי שיעשו בני אדם חסד אלו עם אלו ועוד קיומו…
רמ"ז: אתי למחמי לאינון מאנין תבירין וכו'. הם הכלים האחוזים בשכינה. ועוד ירמוז סוד אחר דאיתא בספר הכוונות (פע"ח שער הזמירות פ"ה) בסוד פרוטה פר"ט ו"ה, וירצה שידוע שעיקר הדינים בא מרפ"ח ניצוצים וע"ה הוא פרט, ובכח הצדקה נמתקין אלו…
הסולם: כי על ידי כך שאין כוונתו להשפיע, נמצאת המצוה בלי טעם ובלי אהבה ויראה, דהיינו בלא לב. אמנם כיון שכבר משך את האדם לרשתו, יש לו כח אח"ז להזדווג עם הנוקבא שלו דתהומא רבא, שהיא קליפה רעה ומרה, המזייפת בשמא דקב"ה, ואז נוטלת נשמתו…