ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 14: מי זאת עולה מן המדבר › פיסקה 4 (י ע"ב)

רוח הפורחת בשינה- ורוח טמאה השורה על הידים

הקדמה · מי זאת עולה מן המדבר · מאמר 14 · פיסקה 4 · דף י ע"ב

לשון הזוהר

בְּגִין דִּבְשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ נָאִים, רוּחֵיהּ פָּרְחָא מִנֵּיהּ, וּבְשַׁעְתָּא דְּרוּחֵיהּ פָּרְחָא מִנֵּיהּ, רוּחָא מְסָאֲבָא זְמִין וְשָׁרְיָא עַל יְדוֹי וּמְסָאֵב לוֹן, וַאֲסִיר לְבָרְכָא בְּהוּ בְּלָא נְטִילָה. וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי הָא בִּימָמָא דְּלָא נָאִים וְלָא פָּרַח רוּחֵיהּ מִנֵּיהּ וְלָא שָׁרְיָא עֲלֵיהּ רוּחָא מְסָאֲבָא, וְכַד עָאל לְבֵית הַכִּסֵּא לָא יְבָרֵךְ וְלָא יִקְרָא בַּתּוֹרָה אֲפִילּוּ מִלָּה חֲדָא עַד דְּיַסְחֵי יְדוֹי, וְאִי תֵּימָא בְּגִין דִּמְלוּכְלָכִים אִינּוּן, לָאו הָכִי הוּא, בְּמָה אִתְלַכְלְכוּ.

תרגום

בִּגְלַל שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם יָשֵׁן, רוּחוֹ פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ. וּבְשָׁעָה שֶׁרוּחוֹ פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, רוּחַ טֻמְאָה מְזֻמֶּנֶת וְשׁוֹרָה עַל יָדָיו וּמְטַמֵּאת אוֹתָם, וְאָסוּר לְבָרֵךְ בָּהֶם בְּלֹא נְטִילָה. וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ הֲרֵי בַּיּוֹם כְּשֶׁאֵינֶנּוּ יָשֵׁן וְלֹא פָּרְחָה רוּחוֹ מִמֶּנּוּ וְלֹא שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, וּכְשֶׁנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא לֹא יְבָרֵךְ וְלֹא יִקְרָא בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ דָבָר אֶחָד עַד שֶׁיִּרְחַץ יָדָיו, וְאִם תֹּאמַר בִּגְלַל שֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים - לֹא כָּךְ הוּא, בְּמַה הִתְלַכְלְכוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגין דבשעתא דבר נש נאים, רוחיה פרחא מניה, ובשעתא דרוחיה פרחא מניה, רוחא מסאבא זמין ושריא על ידוי ומסאב לון, ואסיר לברכא בהו בלא נטילה. ואי תימא, אי הכי הא ביממא דלא נאים ולא פרח רוחיה מניה ולא שריא עליה רוחא מסאבא, וכד עאל לבית הכסא לא יברך ולא יקרא בתורה אפילו מלה חדא עד דיסחי ידוי, ואי תימא בגין דמלוכלכים אינון, לאו הכי הוא, במה אתלכלכו.

התרגום: בגלל שבשעה שהאדם ישן, רוחו פורחת ממנו. ובשעה שרוחו פורחת ממנו, רוח טמאה מזמנת ושורה על ידיו ומטמאת אותם, ואסור לברך בהם בלא נטילה. ואם תאמר, אם כך הרי ביום כשאיננו ישן ולא פרחה רוחו ממנו ולא שורה עליו רוח טמאה, וכשנכנס לבית הכסא לא יברך ולא יקרא בתורה אפלו דבר אחד עד שירחץ ידיו, ואם תאמר בגלל שהם מלכלכים - לא כך הוא, במה התלכלכו.

מן המפרשים

אור החמה: ואי תימ' אי הכי אי אמרת בשלמא משום לכלוך. לא יברך פי' הדין הוא שלא יברך ואם כדברך לא היה צריך נטילה ואינו כן אלא הדין הוא לא יקרא וגו': ואי תימ' וגו' פי' ואלא מאי אמרת משום לכלוך ג"כ א"א. אלא כמו כשישן שורה עליו המות ג"כ…

רמ"ז: ואסיר לברכא בהו בלא נטילה. מהכא משמע דלא מהני שום נקיות אחר, כגון בצרור או בעפר, אלא נטילה בעיא במים דוקא. והא דאמרינן בפרק היה קורא (ברכות טו.) דמהני כל מידי דמנקי, ומייתי ליה מ'ארחץ בנקיון כפי' (תהלים כו ו) , דלא כתיב במים…

מהרח"ו: בשעתא דרוחיה פרחא מיניה רוחא מסאבא וגו' ומסאב לון ואסיר לברכא בהו קודם נטילה. הנה מכאן דאעפ"י שלא נגע במקום הטנופת אסיר לברכא בהו בלי נטילה: והנה באומרו דהוכן בכל שעתא בגין דבשעתא דבר נש נאים וגו'. נראה מכאן אפילו ביום שריא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: