ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 14: מי זאת עולה מן המדבר › פיסקה 2 (י ע"ב)

׳מן המדבר׳- מן הדיבור, ׳ומדברך נאוה׳

הקדמה · מי זאת עולה מן המדבר · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף י ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ ׳מִן הַמִּדְבָּר׳ אִיהִי ׳עוֹלָה׳, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה׳, בְּהַהוּא מִדְבָּר דִּלְחִישׁוּ בְּשִׂפְוָון אִיהִי עוֹלָה. וּתְנִינַן, מַאי דִּכְתִיב ׳הָאֱלֹהִי"ם הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִי"ם הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר׳, וְכִי כָּל דְּעָבַד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּמִּדְבָּר הֲוָה, וְהָא בְּיִשּׁוּבָא הֲוָה, אֶלָּא ׳בַּמִּדְבָּר׳ בְּדִבּוּרָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה׳, וּכְתִיב ׳מִמִּדְבַּר הָרִים׳, אוֹף הָכִי ׳עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר׳, מִן הַמִּדְבָּר וַדַּאי, בְּהַהִיא מִלָּה דְּפוּמָּא אִיהִי סָלְקָא וְאַעֲלַת בֵּין גַּדְפֵי דְאִמָּא, וּלְבָתַר בְּדִבּוּרָא נָחֲתָא וְשָׁרְיָא עַל רֵישַׁיְיהוּ דְּעַמָּא קַדִּישָׁא.

תרגום

עוֹד, מִן הַמִּדְבָּר הִיא עֹלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה - בְּאוֹתוֹ מִדְבָּר שֶׁל לַחַשׁ בַּשְּׂפָתַיִם הִיא עֹלָה. וְשָׁנִינוּ, מַהוּ שֶׁכָּתוּב הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר, וְכִי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לָהֶם הקב"ה בַּמִּדְבָּר הָיָה, וַהֲרֵי בַּיִּשּׁוּב הָיָה. אֶלָּא בַּמִּדְבָּר - בְּדִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, וְכָתוּב: מִמִּדְבַּר הָרִים. גַּם כָּךְ עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר - מִן הַמִּדְבָּר וַדַּאי. בְּאוֹתָהּ מִלָּה שֶׁל הַפֶּה הִיא עוֹלָה וְנִכְנֶסֶת בֵּין כַּנְפֵי אִמָּא, וְאַחַר כָּךְ בַּדִּבּוּר יוֹרֶדֶת וְשׁוֹרָה עַל רָאשֵׁי הָעָם הַקָּדוֹשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו ׳מן המדבר׳ איהי ׳עולה׳, כמה דאת אמר ׳ומדברך נאוה׳, בההוא מדבר דלחישו בשפוון איהי עולה. ותנינן, מאי דכתיב ׳האלהי"ם האדירים האלה אלה הם האלהי"ם המכים את מצרים בכל מכה במדבר׳, וכי כל דעבד לון קודשא בריך הוא במדבר הוה, והא בישובא הוה, אלא ׳במדבר׳ בדבורא, כמה דאת אמר ׳ומדברך נאוה׳, וכתיב ׳ממדבר הרים׳, אוף הכי ׳עולה מן המדבר׳, מן המדבר ודאי, בההיא מלה דפומא איהי סלקא ואעלת בין גדפי דאמא, ולבתר בדבורא נחתא ושריא על רישייהו דעמא קדישא.

התרגום: עוד, מן המדבר היא עלה, כמו שנאמר: ומדברך נאוה - באותו מדבר של לחש בשפתים היא עלה. ושנינו, מהו שכתוב האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר, וכי כל מה שעשה להם הקב"ה במדבר היה, והרי בישוב היה. אלא במדבר - בדבור, כמו שנאמר: ומדברך נאוה, וכתוב: ממדבר הרים. גם כך עלה מן המדבר - מן המדבר ודאי. באותה מלה של הפה היא עולה ונכנסת בין כנפי אמא, ואחר כך בדבור יורדת ושורה על ראשי העם הקדוש.

מן המפרשים

כתם פז: תו מן המדבר איהי עולה וכו' יבאר מלת מדבר מלשון דבור לומר כי כשישראל עוסקים בה כמו שהיו הם ע"ה עוסקים שם בלילה ההוא זו הוא עלוייה. ויביא ראיה מהכתוב שאמר אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר ודברי פלשתים הם כי הם סוברים…

אור החמה: תו מן המדבר איהי עולה כד"א ומדברך נאוה וגו' פי' כלומר מצד הדבור ועסק התורה בכל יום עולה המ' לבינה להתקשט כנז' עכ"ל הרא"ג: ולבתר בדבור' וגו' היינו בסוד הזמירות:

רמ"ז: המכים את מצרים בכל מכה במדבר. דהיינו שבכח הדבור היו באות המכות למצרים, וכ"כ הרד"ק (ספר השרשים) משם אביו עיין בשורש דבר. והטעם לפי שהדבור ה"ס הדעת, ומצרים אחיזתם באחורי הדעת בגרון, ועליהם היו הדינים דאי' מתעוררים בסוד ה' מוצאות…

לכל המפרשים על פיסקה זו