׳יראת ה''- עץ של טוב ורע
הקדמה · ראשית חכמה · מאמר 11 · פיסקה 4 · דף ח ע"א
לשון הזוהר
אַמַּאי אִקְּרִי ׳יִרְאַת ה'׳, בְּגִין דְּאִיהוּ אִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, זָכֵי בַּר נָשׁ הָא טוֹב, וְאִי לָא זָכֵי הָא רָע. וְעַל דָּא שָׁרֵי בְּהַאי אֲתַר יִרְאָה, וְדָא תַּרְעָא לְאַעֲלָא לְכָל טוּבָא דְעָלְמָא.
תרגום
לָמָּה נִקְרָא יִרְאַת ה', בִּגְלַל שֶׁהוּא עֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע. זָכָה הָאָדָם - הִנֵּה טוֹב. וְאִם לֹא זָכָה - הִנֵּה רַע. וְלָכֵן שׁוֹרָה בְּמָקוֹם זֶה יִרְאָה, וְזֶהוּ שַׁעַר לְהִכָּנֵס לְכָל טוּב הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמאי אקרי ׳יראת ה'׳, בגין דאיהו אילנא דטוב ורע, זכי בר נש הא טוב, ואי לא זכי הא רע. ועל דא שרי בהאי אתר יראה, ודא תרעא לאעלא לכל טובא דעלמא.
התרגום: למה נקרא יראת ה', בגלל שהוא עץ של טוב ורע. זכה האדם - הנה טוב. ואם לא זכה - הנה רע. ולכן שורה במקום זה יראה, וזהו שער להכנס לכל טוב העולם.
מן המפרשים
יהל אור: לחכמה עלאה. מפני שיש חכמה תתאה חכמת שלמה והיא היראה י' דאדנ"י יראה חכמת המלכות והן שני נקודות שני יודי"ן בשילוב יאהדונה"י, זה בראש וזה בסוף: בגין דאיהו אילנא וכו'. שהן שתי יראות, טוב ורע, כמש"ל י"א ב' עי"ש:
אור החמה: אמאי איקרי יראת ה ' די לו שיאמ' ראשית חכמה יראה מאי ה'. ותירץ בגין דאיהו אילנא דטוב ורע זכי בר נש הא טוב והיינו ה' ואי לא זכי הא רע דהיינו יראת לכך אמר יראת ה' לרמוז לשתי בחינות עכ"ל הרא"ג:
רמ"ז: ועל דא שרי בהאי אתר יראה. ירצה לטעם זה שיש ביד האדם להגביר כח הטוב על הרע, לכן השרה הבורא ית' במקום זה כח גבורה גימטריא יראה, כדי שהאדם יכנס בכי טוב בהטיבו את הדינים, ואם יזכה לכך ימצא הכל מתוקן: