ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 11: ראשית חכמה › פיסקה 3 (ז ע"ב)

בי"ת של ׳בראשית׳- שתי נקודות, גנוזה ונגלית

הקדמה · ראשית חכמה · מאמר 11 · פיסקה 3 · דף ז ע"ב

לשון הזוהר

ב', תְּרֵין אִינּוּן דְּמִתְחַבְּרִין כַּחֲדָא, וְאִינּוּן תְּרֵין נְקוּדִּין, חַד גְּנִיזָא וּטְמִירָא וְחַד קָיְימָא בְּאִתְגַּלְּיָא, וּבְגִין דְּלֵית לְהוּ פֵּרוּדָא אִקְּרוּן רֵאשִׁית, חַד וְלָא תְּרֵין, מַאן דְּנָטִיל הַאי נָטִיל הַאי, וְכֹלָּא חַד, דְּהָא הוּא וּשְׁמֵיהּ חַד, דִּכְתִיב ׳וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יהו"ה לְבַדֶּךָ׳.

תרגום

ב, שְׁנַיִם הֵם הַמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְאֵלּוּ שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת - אַחַת גְּנוּזָה וּטְמוּנָה, וְאַחַת עוֹמֶדֶת בְּהִתְגַּלּוּת. וּבִגְלַל שֶׁאֵין לָהֶם פֵּרוּד נִקְרָאִים רֵאשִׁית, אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. מִי שֶׁנּוֹטֵל זֶה נוֹטֵל זֶה, וְהַכֹּל אֶחָד. שֶׁהֲרֵי הוּא וּשְׁמוֹ אֶחָד, כַּכָּתוּב: וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ב', תרין אינון דמתחברין כחדא, ואינון תרין נקודין, חד גניזא וטמירא וחד קיימא באתגליא, ובגין דלית להו פרודא אקרון ראשית, חד ולא תרין, מאן דנטיל האי נטיל האי, וכלא חד, דהא הוא ושמיה חד, דכתיב ׳וידעו כי אתה שמך יהו"ה לבדך׳.

התרגום: ב, שנים הם המתחברים כאחד, ואלו שתי נקדות - אחת גנוזה וטמונה, ואחת עומדת בהתגלות. ובגלל שאין להם פרוד נקראים ראשית, אחד ולא שנים. מי שנוטל זה נוטל זה, והכל אחד. שהרי הוא ושמו אחד, ככתוב: וידעו כי אתה שמך ה' לבדך.

מן המפרשים

מקדש מלך: דמתחברן כחדא כי מהחזה ולמעלה יש ליסוד אבא כיסוי שהוא יסוד דאימא. ומהחזה ולמטה מתגלה יסוד אבא ומאיר למלכות שהיא מהחזה ולמטה. וז"ש אבא יסד ברתא כמ"ש באוצ"ח. וז"ש דמתחברן וכו' .

אור החמה: ובגין דלית להו פירודא הוקשה לו כי לפי זה היל"ל ראשיות שהם תרין לז"א ובגין דלית להו פירודא איקרון ראשית חד ולא תרין: מאן דנטיל וכו' פי' מי שיכנס בהאי ראשית כאלו הוא עילאה. וז"ש ראשית חכמה ולא אמ' ראשית לחכמה לרמוז כי מי שיכנס…

רמ"ז: ב' תרין אינון דמתחברן כחדא. ירצה שב' הבחינות, הן עטרת אבא וכן כתר רחל, הן סוד ב'. וז"ס ב' גדולה, ב' ביתי"ן זו בתוך זו, וזהו דמתחברן כחדא:

לכל המפרשים על פיסקה זו