שער אחרון שבסוף השערים- הוא הראשון לבא אל המלך
הקדמה · ראשית חכמה · מאמר 11 · פיסקה 2 · דף ז ע"ב
לשון הזוהר
לְמַלְכָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי עִלָּאָה וּטְמִיר וּגְנִיז, וְעָבִיד לֵיהּ תַּרְעִין אִלֵּין עַל אִלֵּין, וּלְסוֹף כָּל תַּרְעִין עָבַד תַּרְעָא חַד, בְּכַמָּה מַנְעוּלִין בְּכַמָּה פִּתְחִין בְּכַמָּה הֵיכָלִין אִלֵּין עַל אִלֵּין, אָמַר, כָּל מַאן דְּבָעֵי לְמֵיעַל לְגַבָּאִי, תַּרְעָא דָא יְהֵא קַדְמָאָה לְגַבָּאִי, מַאן דְּיֵעוֹל בְּהַאי תַּרְעָא יֵעוֹל. אוֹף הָכִי, תַּרְעָא קַדְמָאָה לְחָכְמָה עִלָּאָה, יִרְאַת ה' אִיהִי, וְדָא אִיהִי רֵאשִׁית.
תרגום
לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן שֶׁהוּא עֶלְיוֹן וְטָמוּן וְגָנוּז, וְעָשָׂה לוֹ שְׁעָרִים אֵלֶּה עַל אֵלֶּה, וּבְסוֹף כָּל הַשְּׁעָרִים עָשָׂה שַׁעַר אֶחָד, בְּכַמָּה מַנְעוּלִים בְּכַמָּה פְּתָחִים בְּכַמָּה הֵיכָלוֹת אֵלֶּה עַל אֵלֶּה, וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶצְלִי - שַׁעַר זֶה יִהְיֶה רִאשׁוֹן לְגַבַּי. מִי שֶׁיִּכָּנֵס בְּשַׁעַר זֶה - יִכָּנֵס. גַּם כָּךְ, שַׁעַר רִאשׁוֹן לְחָכְמָה עֶלְיוֹנָה, יִרְאַת ה' הִיא. וְזוֹהִי רֵאשִׁית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: למלכא עלאה דאיהי עלאה וטמיר וגניז, ועביד ליה תרעין אלין על אלין, ולסוף כל תרעין עבד תרעא חד, בכמה מנעולין בכמה פתחין בכמה היכלין אלין על אלין, אמר, כל מאן דבעי למיעל לגבאי, תרעא דא יהא קדמאה לגבאי, מאן דיעול בהאי תרעא יעול. אוף הכי, תרעא קדמאה לחכמה עלאה, יראת ה' איהי, ודא איהי ראשית.
התרגום: למלך עליון שהוא עליון וטמון וגנוז, ועשה לו שערים אלה על אלה, ובסוף כל השערים עשה שער אחד, בכמה מנעולים בכמה פתחים בכמה היכלות אלה על אלה, ואמר: כל מי שרוצה להכנס אצלי - שער זה יהיה ראשון לגבי. מי שיכנס בשער זה - יכנס. גם כך, שער ראשון לחכמה עליונה, יראת ה' היא. וזוהי ראשית.
מן המפרשים
אור החמה: למלכא עילאה וכו' היינו החכמה העליונה דאיהו עילאה ועמיר וגניז כענין אומר' נקודה דטמי' בהיכליה דהיינו בינה: ועביד ליה תרעין היינו שש קצוות שכל אחד מהם הוא שער ליכנס לו. אלין על אלין היינו חג"ת על נה"י: עבד תרעא חד היינו מלכות…
רמ"ז: למלכא עלאה וכו'. ר"ל מלך חשוב ומעולה שלפי גודל מעלתו צריך שיהיה מסתתר במקום מוצנע, וזה מפני שיצטרך להטיל אימתו על הבריות, ושלא יבוא אל המלך פנימה ולראות פניו כי אם אשר המלך חפץ ביקרו, ולכן בורר לו עלייה עליונה למושב לו:
הסולם: ואמר, ולסוף כל תרעין עבד תרעא חד בכמה מנעולין וכו', והיינו השער הנק' מלכות דמלכות, שהוא נקודה דסיומא דכלהו שערים עלאין, והשער הזה האחרין הוא השער הראשון לחכמה עלאה . כלומר, שאי אפשר לזכות לחכמה העליונה זולת אחר השגת השער הזה…