רצון הקבה שישתדלו להוציא את החולה ממאסרו - וסוגי הדין: מיתה, שירוש ועונש ממון
האזינו · ימצאהו בארץ מדבר ובתהו - סוד ספר קרטנא הרופא ורפואת החולה כמשל לנשמה, וסודות בלעם שמצא בו רבי אלעזר · מאמר 17 · פיסקה 4 · דף רצט ע"ב
לשון הזוהר
בְּגִין דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי, דְּאַף עַל גַּב דְּהַהוּא בַּר נַשׁ אִיהוּ בְּבֵי אֲסִירֵי דְּמַלְכָּא, וְאִיהוּ אָסִיר בְּבֵי אֲסִירֵי, דְּיִשְׁתְּדַּל בַּר נַשׁ עָלֵיהּ, וִיסַיֵּיעַ לֵיהּ לְאַפָּקָא לֵיהּ מִבֵּי אֲסִירֵי. וַהֲוָה אָמַר הָכִי: קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּן דִּינִין דִּבְנֵי עָלְמָא לְעֵילָּא, ׳הֵן לַמָּוֶת הֵן׳ לְשָׁרוּשֵׁי, הֵן לַעֲקוֹר, ׳הֵן לַעֲנוֹשׁ נְכָסִין, וּלְאָסוּרִין׳. מַאן דְּאִתְחֲזֵי לַעֲנוֹשׁ נְכָסִין, נָפַל בְּבֵי מַרְעֵיהּ, וְלָא יִתְסֵּי, עַד דְּיִתֵּן כָּל מַה דְּאִתְגְּזַר עָלֵיהּ. כֵּיוָן דְּאִתְעֲנָשׁ בְּמָמוֹנֵיהּ, וְיָהִיב כָּל מַה דְּאִתְגְּזַר עָלֵיהּ, אִתְּסֵי, וְנָפַק מִבֵּי אֲסִירֵי. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְאִשְׁתַּדְּלָא עָלֵיהּ דְּיִתֵּן עוֹנְשֵׁיהּ וְיִפּוּק.
תרגום
מִשּׁוּם שהקב"ה רוֹצֶה, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוּא בְּבֵית אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ וְהוּא אָסוּר בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אָדָם עָלָיו וְיַעֲזֹר לוֹ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וְהָיָה אוֹמֵר כָּךְ: הקב"ה דָּן דִּינִים שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם לְמַעְלָה, ׳הֵן לְמָוֶת, הֵן לְשָׁרְשׁוֹ׳ (עזרא ז, כו) - הֵן לַעֲקֹר, הֵן לַעֲנֹשׁ בִּנְכָסָיו, וְלֶאֱסֹר אוֹתוֹ. מִי שֶׁרָאוּי לַעֲנֹשׁ נְכָסִים, נוֹפֵל בְּבֵית חָלְיוֹ, וְלֹא יִתְרַפֵּא עַד שֶׁיִּתֵּן כָּל מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלָיו. כֵּיוָן שֶׁנֶּעֱנָשׁ בְּמָמוֹנוֹ וְנוֹתֵן כָּל מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלָיו, יִתְרַפֵּא, וְיוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וְעַל זֶה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל עָלָיו שֶׁיִּתֵּן עָנְשׁוֹ וְיֵצֵא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דקודשא בריך הוא בעי, דאף על גב דההוא בר נש איהו בבי אסירי דמלכא, ואיהו אסיר בבי אסירי, דישתדל בר נש עליה, ויסייע ליה לאפקא ליה מבי אסירי. והוה אמר הכי: קודשא בריך הוא דן דינין דבני עלמא לעילא, ׳הן למות הן׳ לשרושי, הן לעקור, ׳הן לענוש נכסין, ולאסורין׳. מאן דאתחזי לענוש נכסין, נפל בבי מרעיה, ולא יתסי, עד דיתן כל מה דאתגזר עליה. כיון דאתענש בממוניה, ויהיב כל מה דאתגזר עליה, אתסי, ונפק מבי אסירי. ועל דא אצטריך לאשתדלא עליה דיתן עונשיה ויפוק.
התרגום: משום שהקב"ה רוצה, שאף על גב שאותו אדם הוא בבית אסירי המלך והוא אסור בבית האסורים, שישתדל אדם עליו ויעזר לו להוציאו מבית האסורים. והיה אומר כך: הקב"ה דן דינים של בני העולם למעלה, ׳הן למות, הן לשרשו׳ (עזרא ז, כו) - הן לעקר, הן לענש בנכסיו, ולאסר אותו. מי שראוי לענש נכסים, נופל בבית חליו, ולא יתרפא עד שיתן כל מה שנגזר עליו. כיון שנענש בממונו ונותן כל מה שנגזר עליו, יתרפא, ויוצא מבית האסורים. ועל זה צריך להשתדל עליו שיתן ענשו ויצא.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומ"ש הן לענוש נכס פי' שיפסיד בחוליו סך מה שגזרו עליו ולא יהיה עני לגמרי. וז"ש ויהיב כל מה דאתגזר עליה. אמר ההוא טייעא ודאי ספרא דיליה בידי איהו מהכא משמע שהטייעא היה שם עם ר"א והחבירים ולעיל אמר ר"א בר מזמנא חדא דאמר כי טייעא…
הסולם: בגין דקב"ה בעי וכו': משום שהקב"ה רוצה, שאע"פ שאותו האדם הוא בבית האסורים של המלך, והוא אסור בבית האסורים, שאינו יכול להתיר את עצמו, ישתדל עליו אדם, ויעזור לו לצאת מבית האסורים. והוי אומר כך. הקב"ה דן דינים של בני העולם למעלה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: