ממלכת הזוהר › זוהר › האזינו › מאמר 12: התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה - סוד ואנכי לא אשכחך ומעשה גילוי הסוד לרבי חייא › פיסקה 4 (רצח ע"ב)

׳התשכח אשה עולה׳ - דברים אלו אחוזים בשמו, וכשם שאינו שוכח שמו אינו שוכח את ישראל

האזינו · התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה - סוד ואנכי לא אשכחך ומעשה גילוי הסוד לרבי חייא · מאמר 12 · פיסקה 4 · דף רצח ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ אָמַר, ׳הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ׳ - דָּא הוּא רָזָא עִלָּאָה, דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: הָא מִלִּין אִלֵּין בִּשְׁמֵיהּ אֲחִידָן, כְּמָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אַנְשֵׁי שְׁמֵיהּ, דְּהָא הוּא כֹּלָּא - כַּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אַנְשֵׁי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן אֲחִידָן בִּשְׁמֵיהּ מַמָּשׁ. אִתְרְגִּישׁ רִבִּי חִיָּיא, אָמַר וַדַּאי דָּא הִיא מִלָּה. בְּרִיךְ יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאַעְרַעְנָא לָךְ, וְיָדַעְנָא מִלָּה. וְיָדַעְנָא מַאן הַהוּא דְּשָׁמַעְנָא מִנֵּיהּ.

תרגום

עוֹד אָמַר, ׳הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ׳ (ישעיה מט, טו) - זֶהוּ סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁאָמַר הקב"ה: הִנֵּה דְבָרִים אֵלּוּ בִשְׁמוֹ אֲחוּזִים. כְּמוֹ שהקב"ה לֹא שׁוֹכֵחַ שְׁמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא הַכֹּל - כָּךְ הקב"ה לֹא שׁוֹכֵחַ אוֹתָם אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אֲחוּזִים בִּשְׁמוֹ מַמָּשׁ. הִתְרַגֵּשׁ רַבִּי חִיָּיא, אָמַר, וַדַּאי זֶהוּ הַדָּבָר. בָּרוּךְ יִהְיֶה הקב"ה שֶׁנִּפְגַּשְׁתִּי בְךְ וְיָדַעְתִּי דָבָר, וְיָדַעְתִּי מִי אוֹתוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו אמר, ׳התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה׳ - דא הוא רזא עלאה, דאמר קודשא בריך הוא: הא מלין אלין בשמיה אחידן, כמה דקודשא בריך הוא לא אנשי שמיה, דהא הוא כלא - כך קודשא בריך הוא לא אנשי לון לישראל דאינון אחידן בשמיה ממש. אתרגיש רבי חייא, אמר ודאי דא היא מלה. בריך יהא קודשא בריך הוא דאערענא לך, וידענא מלה. וידענא מאן ההוא דשמענא מניה.

התרגום: עוד אמר, ׳התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה׳ (ישעיה מט, טו) - זהו סוד עליון שאמר הקב"ה: הנה דברים אלו בשמו אחוזים. כמו שהקב"ה לא שוכח שמו, שהרי הוא הכל - כך הקב"ה לא שוכח אותם את ישראל, שהם אחוזים בשמו ממש. התרגש רבי חייא, אמר, ודאי זהו הדבר. ברוך יהיה הקב"ה שנפגשתי בך וידעתי דבר, וידעתי מי אותו ששמעתי ממנו.

מן המפרשים

מקדש מלך: דהא מלין אלין בשמיה אחידן פי' ז"ון הם שמו ית' כמ"ש יה"ו הוא זעיר ה' אחרונה מלכות. וכשם שאי איפשר לשכוח שמו ית' כך אי אפשר לשכוח ישראל שאוחזים בז"ון:

הסולם: תו אמר התשכח וכו': עוד אמר התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה . זה הוא סוד עליון, שאמר הקב"ה, הנה דברים אלו אחוזים בשמי, כמו שהקב"ה אינו שוכח שמו, כי הוא הכל, כך הקב"ה אינו שוכח את ישראל, כי הם אחוזים בשמו ממש. נתרגש ר' חייא, אמר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: