טעם שהפקידה פותחת במטרוניתא - פוקד אותה בתחלה, ובגללה פוקד את בניו
האזינו · ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם - סוד המטרוניתא ההולכת עם בניה בגלות כמשל המלך ובנו · מאמר 10 · פיסקה 4 · דף רצז ע"ב
לשון הזוהר
וּבְזִמְנָא דְּפָקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַטְרוֹנִיתָא, פָּקִיד לָהּ בְּקַדְמִיתָא, וּבְגִינָהּ פָּקִיד לִבְנוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות ו, ה). מַאן גָּרִים דַּאֲנָא שְׁמַעְנָא עֲקַתְהוֹן. כִּבְיָכוֹל, מַטְרוֹנִיתָא. דִּדְכַרְנָא לָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וָאֶזְכּוֹר אֶת בְּרִיתִי׳ (שמות ו, ה) - וּכְתִיב ׳וַיִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ׳ (שמות ב, כד). וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵהָדַר לְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, מַה כְּתִיב. ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ׳ (דברים ל, ג) - דָּא מַטְרוֹנִיתָא. וְעוֹד כְּתִיב, ׳רָצִיתָ יהו"ה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב׳ (תהילים פה, ב).
תרגום
וּבִזְמַן שֶׁיִּפְקֹד הקב"ה לַמַּטְרוֹנִיתָא, פּוֹקֵד אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה, וּבִגְלָלָהּ פּוֹקֵד אֶת בָּנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות ו, ה). מִי גוֹרֵם שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ צָרָתָם? כִּבְיָכוֹל,, הַמַּטְרוֹנִיתָא. שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי׳ - וְכָתוּב [ שָׁם ב ] וַיִּזְכֹּר הָאֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ. וְכַאֲשֶׁר הקב"ה יַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, מַה כָּתוּב? ׳וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךְ אֶת שְׁבוּתְךְ וְרִחֲמֶךְ׳ (דברים ל, ג) - זוֹ הַמַּטְרוֹנִיתָא. וְעוֹד כָּתוּב, [ תהלים פֶּה ] ׳רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבוּת׳ (תהלים פה, ב) - יַעֲקֹב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובזמנא דפקיד קודשא בריך הוא למטרוניתא, פקיד לה בקדמיתא, ובגינה פקיד לבנוי. הדא הוא דכתיב, ׳וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו'׳ (שמות ו, ה). מאן גרים דאנא שמענא עקתהון. כביכול, מטרוניתא. דדכרנא לה. הדא הוא דכתיב, ׳ואזכור את בריתי׳ (שמות ו, ה) - וכתיב ׳ויזכור אלהים את בריתו׳ (שמות ב, כד). וכד קודשא בריך הוא יהדר לישראל מן גלותא, מה כתיב. ׳ושב יהו"ה אלהיך את שבותך ורחמך׳ (דברים ל, ג) - דא מטרוניתא. ועוד כתיב, ׳רצית יהו"ה ארצך שבת שבות יעקב׳ (תהילים פה, ב).
התרגום: ובזמן שיפקד הקב"ה למטרוניתא, פוקד אותה בתחלה, ובגללה פוקד את בניו. זהו שכתוב ׳וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו'׳ (שמות ו, ה). מי גורם שאני שומע צרתם? כביכול, המטרוניתא. שאני זוכר אותה. זהו שכתוב (שם) ׳ואזכר את בריתי׳ - וכתוב [ שם ב ] ויזכר האלהים את בריתו. וכאשר הקב"ה יחזיר את ישראל מן הגלות, מה כתוב? ׳ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך׳ (דברים ל, ג) - זו המטרוניתא. ועוד כתוב, [ תהלים פה ] ׳רצית ה' ארצך שבת שבות׳ (תהלים פה, ב) - יעקב.
מן המפרשים
אור החמה: והרח"ו זלה"ה כתב הה"ד וגם אני שמעתי את נאקת בני ישר' וכו' אפשר הבין זה מריבוי הגם שר"ל אחרי ששמעתי נאקת המטרוניתא גרמה כי גם שמעתי את נאקת בני ישראל או אפשר שהבין זה מסוף הפסוק ואזכור את בריתי וז"א הה"ד ואזכור את וגומר והענין…
הסולם: ובזמנא דפקיד וכו': כך הוא בזמן שיפקוד הקב"ה את השכינה, יפקוד אותה תחילה, ובשבילה יפקוד לבניו. ז"ש, וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו'. מי גרם שאני שמעתי נאקתם, כביכול השכינה גרמה, שזכרתי אותה. ז"ש ואזכור את בריתי . דהיינו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: