ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם
סוד המטרוניתא ההולכת עם בניה בגלות כמשל המלך ובנו
׳ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם׳ - טעם שהקב"ה אינו עוזב את ישראל, שבכל מקום שגלו גלה עמם
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, מד). זַכָּאִים הֵם יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהִרְגִּיזוּ לִפְנֵי אֲדוֹנָם, הקב"ה לֹא רוֹצֶה לַעֲזֹב אוֹתָם. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ בֵּין הָעַמִּים, הקב"ה עִמָּהֶם בַּגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, מד). זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאַף עַל גַּב דְּאַרְגִּיזוּ קָמֵי מָארֵיהוֹן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעֵי לְשַׁבְקָא לוֹן. דִּבְכָל אֲתָר דְּגָלוּ בֵּינֵי עַמְמַיָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳.
חביבותן של ישראל - שאף בגרמם לגלות, השכינה אינה סרה מהם ו ׳אף גם זאת׳ עמהם בגלות
רַבִּי אַבָּא אָמַר, ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם׳ (ויקרא כו, מד) - בֹּא רְאֵה כַּמָּה הַחֲבִיבוּת שֶׁל הקב"ה כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁגּוֹרְמִים לִגְלוֹת בֵּין הָעַמִּים, הַשְּׁכִינָה לֹא סָרָה מֵהֶם לְעוֹלָמִים. שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁהֵם לְבַדָּם בַּגָּלוּת נִמְצָאִים. אֶלָּא ׳וְאַף גַּם זֹאת׳ - עִמָּהֶם נִמְצָאִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם׳ (ויקרא כו, מד) - תָּא חֲזֵי, כַּמָה חֲבִיבוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאַף עַל גַּב דְּגַרְמִין לְמִגְלֵי בֵּינֵי עַמְמַיָּא, שְׁכִינְתָּא לָא אִתְעֲדִיאַת מִנְּהוֹן לְעָלְמִין. דְּלָא תֵּימָא דְּאִינּוּן בִּלְחוֹדַיְיהוּ בְּגָלוּתָא מִשְׁתַּכְּחִין. אֶלָּא ׳וְאַף גַּם זֹאת׳ - עִמְּהוֹן מִשְׁתַּכְּחִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳.
משל המלך ובנו - המטרוניתא יוצאת עם בנה לארץ רחוקה, ובגללה שניהם שבים להיכל
לְמֶלֶךְ שֶׁהִתְרַגֵּז עַל בְּנוֹ, גָּזַר עָלָיו עֹנֶשׁ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְלָלֶכֶת לְאֶרֶץ רְחוֹקָה. שָׁמְעָה הַמַּטְרוֹנִיתָא וְאָמְרָה: הוֹאִיל וּבְנִי הוֹלֵךְ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וּמַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ מֵהֵיכָלוֹ, אֲנִי לֹא אֶעֱזֹב אוֹתוֹ. אוֹ שְׁנֵינוּ כְאֶחָד נָשׁוּב לַהֵיכָל שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אוֹ שְׁנֵינוּ כְאֶחָד נֵשֵׁב בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. לְעִתִּים פּוֹקֵד הַמֶּלֶךְ עַל הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְלֹא מוֹצְאָהּ, שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם בְּנוֹ. אָמַר: הוֹאִיל וְהַמַּטְרוֹנִיתָא שָׁם, שְׁנֵיהֶם יָשׁוּבוּ.
בלשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּאַרְגִּיז עַל בְּרֵיהּ, גָּזַר עָלֵיהּ עוֹנְשָׁא לְאִתְרַחֲקָא מִנֵּיהּ, וּלְמֵיזַל לְאַרְעָא רְחִיקָא. שְׁמָעָה מַטְרוֹנִיתָא וְאָמְרָה: הוֹאִיל וּבְרִי אָזִיל לְאַרְעָא רְחִיקָא, וְשַׁדֵי לֵיהּ מַלְכָּא מֵהֵיכָלֵיהּ, אֲנָא לָא אֶשְׁבּוֹק לֵיהּ. אוֹ תַּרְוָונָא כַּחֲדָא נִיתוּב לְהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, אוֹ תַּרְוָונָא כַּחֲדָא נֵיתִיב בְּאַרְעָא אַחֲרָא. לְזִמְנִין, פָּקִיד מַלְכָּא עַל מַטְרוֹנִיתָא, לָא אַשְׁכְּחָהּ. דַּהֲוַות אַזְלַת עִם בְּרֵיהּ. אָמַר: הוֹאִיל וּמַטְרוֹנִיתָא תַּמָּן, תַּרְוַויְיהוּ יְתוּבוּן.
טעם שהפקידה פותחת במטרוניתא - פוקד אותה בתחלה, ובגללה פוקד את בניו
וּבִזְמַן שֶׁיִּפְקֹד הקב"ה לַמַּטְרוֹנִיתָא, פּוֹקֵד אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה, וּבִגְלָלָהּ פּוֹקֵד אֶת בָּנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות ו, ה). מִי גוֹרֵם שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ צָרָתָם? כִּבְיָכוֹל, הַמַּטְרוֹנִיתָא. שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי׳ (שמות ו, ה) - וְכָתוּב ׳וַיִּזְכֹּר הָאֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ׳ (שמות ב, כד). וְכַאֲשֶׁר הקב"ה יַחֲזִיר אֶת ׳יִשְׂרָאֵל מִן׳ הַגָּלוּת, מַה כָּתוּב? ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ׳ (דברים ל, ג) - זוֹ הַמַּטְרוֹנִיתָא. וְעוֹד כָּתוּב, ׳רָצִיתָ יהו"ה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב׳ (תהלים פה, ב).
בלשון הזוהר
וּבְזִמְנָא דְּפָקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַטְרוֹנִיתָא, פָּקִיד לָהּ בְּקַדְמִיתָא, וּבְגִינָהּ פָּקִיד לִבְנוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות ו, ה). מַאן גָּרִים דַּאֲנָא שְׁמַעְנָא עֲקַתְהוֹן. כִּבְיָכוֹל, מַטְרוֹנִיתָא. דִּדְכַרְנָא לָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וָאֶזְכּוֹר אֶת בְּרִיתִי׳ (שמות ו, ה) - וּכְתִיב ׳וַיִּזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ׳ (שמות ב, כד). וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵהָדַר לְיִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא, מַה כְּתִיב. ׳וְשָׁב יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ׳ (דברים ל, ג) - דָּא מַטְרוֹנִיתָא. וְעוֹד כְּתִיב, ׳רָצִיתָ יהו"ה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבוּת יַעֲקֹב׳ (תהילים פה, ב).
טעם שגלתה ׳זאת׳ עמם - שהם ׳דור עקש ופתלתל׳ ואינם מסתכלים בטובות שעשה להם
הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ זֹאת. הזוה"ק הקדים מאמר בענין גלות השכינה שנקראת 'זאת', ולפ"ז אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,פירוש הכתוב ׳הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת׳ האם לתפארת שנקרא הוי"ה תגמלו על כל הטובות שיטיב לכם רעה כזאת, שהשכינה שנקראת 'זאת' תגלה עמכם בגלות, וכשהשכינה בגלות זהו פגם למידת תפארת שהמלך נמצא בלא המלכה, וכל זה נעשה , מִשּׁוּם שֶׁאַתֶּם ׳דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל׳, אַתֶּם הֱיִיתֶם גּוֹרְמִים שֶׁתִּגְלֶה זֹּאת הִיא הַשכינה הקדושה בַּגָּלוּת.וכעת דורש באופן נוסף מה שמשה אומר לישראל ׳הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת׳וכי ?! זֶהוּ הַגְּמוּללמי שֶׁעָשָׂה עִמָּכֶם א. בְּכָל אוֹתָם מוֹפְתִים שֶׁל מִצְרַיִם,ב. בְּכָל אוֹתָם אוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה לָכֶם, הֲזֶהוּ הַגְּמוּל שֶׁאַתֶּם מְשַׁלְּמִים לָזֹאת הַזּוֹ?! לשכינה הקדושה שנקראת זאת. מִי גָרַם לָכֶם זֶה? שאתם משיבים רעה תחת טובה, אין זה אלא מִשּׁוּם שֶׁאַתֶּם ׳עַם נָבָל וְלֹא חָכָם׳ ובעוד שהחכם עיניו בראשו לראות ולהתבונן אל ראשיתו ואחריתו, הנבל עוצם עיניו מראות בטוב, (דברים לב, ו) - וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בְּכָל אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה לָכֶם עַד עַתָּה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, ׳הַלְיי תִּגְמְלוּ זֹאת׳, בְּגִין דְּאַתּוּן ׳דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתּוֹל׳, אַתּוּן הֲוֵיתוּן גַּרְמִין דְּתִגְלֵי זֹאת בְּגָלוּתָא. ׳הַלְיי תִּגְמְלוּ זֹאת׳. דָּא הוּא גְּמוּל דְּעָבִיד עִמְּכוֹן, בְּכָל אִינּוּן נִימוּסִין דְּמִצְרַיִם, בְּכָל אִינּוּן אַתְוָון דְּעָבַד לְכוּ, דָּא הוּא גְּמוּל דְּאַתּוּן שָׁלְמִין לְהַאי זֹאת. מַאן גָּרַם לְכוֹן דָּא. בְּגִין דְּאַתּוּן ׳עַם נָבָל וְלֹא חָכָם׳ - וְלָא מִסְתַּכְּלִין בְּכָל אִינּוּן טָבָן דְּעָבַד לְכוּ עַד הַשְׁתָּא.
׳הלה׳ תגמלו זאת ׳זו השכינה סוד ה"א הגדולה וה"א הקטנה ותולדות השמים והארץ בה׳ ובאברהם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.