משה שמע קול המלך העליון ולא נזדעזע - וכשנגלה שר הצבא ליהושע, ידעו ישראל שבחו
האזינו · האזינו השמים ואדברה - סוד פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר על הסתלקות משה · מאמר 1 · פיסקה 5 · דף רפו ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה הֲוָה שָׁמַע קָלָא קַדִּישָׁא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, וְלָא אִזְדַּעְזָע, וְכָּל שֶׁכֵּן מַלְאָכָא, דְּלָא בָּעָא (ולא קבליה). בָּתַר דְּשָׁכִיב, מַה כְּתִיב. ׳וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יהו"ה׳. וּכְתִיב (שם) ׳וַיִּפּוֹל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה׳ - ׳עַתָּה בָאתִי׳ - בְּיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה רַבָּךְ אֲתֵינָא, וְלָא קִבְּלָּנִי. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל שְׁבָחָא דְּמֹשֶׁה. בְּהַהוּא זִמְנָא בָּעוּ יִשְׂרָאֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלָא אִזְדְּמַן לְהוּ הָכִי כְּיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ וְגוֹ'׳.
תרגום
בֹּא רְאֵה, מֹשֶׁה הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל קָדוֹשׁ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְלֹא נִזְדַּעֲזַע, וְכָל שֶׁכֵּן מַלְאָךְ שֶׁלֹּא רָצָה [ וְלֹא קִבְּלוֹ ]. אַחַר שֶׁמֵּת מֹשֶׁה, מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳ (יהושע ה, יד) '. וְכָתוּב [ שָׁם ] ׳וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה׳ - ׳עַתָּה בָאתִי׳ - בְּיָמָיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבְּךְ בָּאתִי וְלֹא קִבְּלַנִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. בְּאוֹתוֹ זְמַן בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא נִזְדַּמֵּן לָהֶם כָּךְ כְּבִימֵי מֹשֶׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, משה הוה שמע קלא קדישא דמלכא עלאה, ולא אזדעזע, וכל שכן מלאכא, דלא בעא (ולא קבליה). בתר דשכיב, מה כתיב. ׳ויאמר לא כי אני שר צבא יהו"ה׳. וכתיב (שם) ׳ויפול יהושע אל פניו ארצה׳ - ׳עתה באתי׳ - ביומוי דמשה רבך אתינא, ולא קבלני. ביה שעתא, ידעו ישראל שבחא דמשה. בההוא זמנא בעו ישראל לקודשא בריך הוא, ולא אזדמן להו הכי כיומוי דמשה. הדא הוא דכתיב ׳בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו'׳.
התרגום: בא ראה, משה היה שומע קול קדוש של המלך העליון ולא נזדעזע, וכל שכן מלאך שלא רצה [ ולא קבלו ]. אחר שמת משה, מה כתוב? ׳ויאמר לא כי אני שר צבא ה׳ (יהושע ה, יד) '. וכתוב [ שם ] ׳ויפל יהושע אל פניו ארצה׳ - ׳עתה באתי׳ - בימיו של משה רבך באתי ולא קבלני. באותה שעה ידעו ישראל שבחו של משה. באותו זמן בקשו ישראל להקדוש ברוך הוא ולא נזדמן להם כך כבימי משה. זהו שכתוב ׳בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו'׳.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח משה הוה וכו': בוא וראה, משה היה שומע את קול הקדוש של מלך העליון ולא נזדעזע, וכל שכן מלאך, שלא רצה לקבלו. אחר שמת מה כתוב, ויאמר לא כי אני שר צבא ה'. וכתוב ויפול יהושע אל פניו ארצה. עתה באתי , בימיו של משה רבך באתי, ולא…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: משה הוו שמע וכו' הוא בסוד הפנימיות שעליו נאמר וישמע את הקול מדבר אליו שהוא מההתפעל מתדבר וכפירש"י בינו לבין עצמו שהוא בסוד אור פנימי דיסוד אימא המאיר בפנימיות זעיר בההוא זמנא בעו ישראל וכו' הוא הוא מ"ש קמתי אני לפתוח לדודי הוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: