זמין הקבה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו - בימי מלך המשיח ידיעא כלא
האדרא רבא · בחוטמא אשתמודע פרצופא - סוד חוטם עתיקא ורוח מלך המשיח · מאמר 9 · פיסקה 7 · דף קל ע"ב
לשון הזוהר
וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא חַד רוּחָא דְּכָלִיל מִכֻּלְּהוּ. דִּכְתִּיב ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ׳ - אַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי לָא כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי׳. וּבְיוֹמֵי דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, לָא יִצְטָרְכוּן לְמֵילַף חַד לְחַד, דְּהָא רוּחָא דִּלְהוֹן דְּכָלִיל מִכָּל רוּחִין. יְדִיעַ כֹּלָּא. חָכְמָה וּבִינָה ׳עֵצָה וּגְבוּרָה (רוח) דַּעַת וְיִרְאַת׳ יהו"ה. מִשּׁוּם רוּחָא דִּכְלִילָא מִכָּל רוּחֵי. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, דְּאִינּוּן אַרְבַּע דִּכְלִילָן בְּשִׁבְעָה דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאַמָרָן. וְתָאנָא, דְּכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּהַאי רוּחָא דְּעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, דְּנָפִיק מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְנוּקְבָּא דְּחוֹטָמָא.
תרגום
וְעָתִיד הקב"ה לְהוֹצִיא רוּחַ אַחַת הַכְּלוּלָה מִכֻּלָּן. שֶׁכָּתוּב 'מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וְגוֹ' "אַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי" לֹא כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא "מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי". וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, לֹא יִצְטָרְכוּ לְלַמֵּד אֶחָד לְאֶחָד, שֶׁהֲרֵי הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם כְּלוּלָה מִכָּל הָרוּחוֹת. יָדוּעַ הַכֹּל. חָכְמָה וּבִינָה, עֵצָה וּגְבוּרָה, ׳דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה׳ (יחזקאל לז, ט) - מִשּׁוּם שֶׁהָרוּחַ כְּלוּלָה מִכָּל הָרוּחוֹת. לָכֵן כָּתוּב, ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת׳, שֶׁהֵן אַרְבַּע הַכְּלוּלוֹת בְּשִׁבְעָה מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. וְשָׁנִינוּ, שֶׁכֻּלָּן כְּלוּלוֹת בְּרוּחַ זוֹ שֶׁל עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, הַיּוֹצֵאת מִמּוֹחָא סְתִימָאָה לְנֶקֶב הַחוֹטֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וזמין קודשא בריך הוא לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו. דכתיב ׳מארבע רוחות באי הרוח׳ - ארבע רוחות באי לא כתיב כאן, אלא ׳מארבע רוחות באי׳. וביומי דמלכא משיחא, לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין. ידיע כלא. חכמה ובינה ׳עצה וגבורה (רוח) דעת ויראת׳ יהו"ה. משום רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב, מארבע רוחות, דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא, דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין, דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא.
התרגום: ועתיד הקב"ה להוציא רוח אחת הכלולה מכלן. שכתוב 'מארבע רוחות באי הרוח וגו' "ארבע רוחות באי" לא כתוב כאן, אלא "מארבע רוחות באי". ובימי המלך המשיח, לא יצטרכו ללמד אחד לאחד, שהרי הרוח שלהם כלולה מכל הרוחות. ידוע הכל. חכמה ובינה, עצה וגבורה, ׳דעת ויראת יהו"ה׳ (יחזקאל לז, ט) - משום שהרוח כלולה מכל הרוחות. לכן כתוב, ׳מארבע רוחות׳, שהן ארבע הכלולות בשבעה מדרגות עליונות שאמרנו. ושנינו, שכלן כלולות ברוח זו של עתיקא דעתיקין, היוצאת ממוחא סתימאה לנקב החוטם.
מן המפרשים
אור יקר: טשיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, עוד דקדק שלא אמר ולא יצטרכק למילף חד מחד אלא חד לחד, והיינו בלשון הכתוב ולא ילמדו עוד איש את רעהו, לא אמר איש מרעהו אלא איש את רעהו, והיינו משום דלמאי דסלקא דעתיץ שלא יצטרכו ללמוד זה מזה אם כן…
הסולם: וזמין קב״ה לאפקא וכו׳: ועתיד הקב״ה להוציא רוח אחד הכלול מכולם, מכל ז׳ רוחות הנ״ל. שכתוב, מארבע רוחות באי הרוח, ארבע רוחות באי, לא כתוב כאן, אלא מארבע רוחות באי, שמשמעו באי הרוח הכלול מארבע רוחות, שהם ששה. כנ״ל ובימיו של מלך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: