ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 9: בחוטמא אשתמודע פרצופא - סוד חוטם עתיקא ורוח מלך המשיח › פיסקה 3 (קל ע"ב)

חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא בגנתא דעדן וחד זמין למלך המשיח

האדרא רבא · בחוטמא אשתמודע פרצופא - סוד חוטם עתיקא ורוח מלך המשיח · מאמר 9 · פיסקה 3 · דף קל ע"ב

לשון הזוהר

דְּרוּחָא דְּנָפִיק (מהכא) מֵאִינּוּן נוּקְבֵי, חַד רוּחָא נָפִיק לִזְעֵיר אַפִּין. לְאַתְּעָרָא (ס"א חיין מכל סטרין, חירו מכל סטרי, חיין דחיין) לֵיהּ בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. וְחַד רוּחָא דְּחַיֵּי, דְּבֵיהּ זַמִּין לְזַמָנָא לִבְרֵיהּ דְּדָוִד, לְמִנְדַּע חָכְמְתָא. וּמֵהַהוּא נוּקְבָּא, אִתְּעַר וְנָפִיק רוּחָא מִמּוֹחָא סְתִימָאָה, וְזַמִּין לְאַשְׁרָאָה עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְתִּיב, ׳וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ב) - הָא הָכָא ד' רוּחִין, וְהָא רוּחָא חֲדָא אַמְרֵינָן. אֲמַאי תְּלַת. קוּם רִבִּי יוֹסֵי בְּקִיּוּמָךְ.

תרגום

שֶׁהָרוּחַ הַיּוֹצֵאת (מִכָּאן) מֵאוֹתָם הַנְּקָבִים, רוּחַ אַחַת יוֹצֵאת לִזְעֵיר אַנְפִּין. לְעוֹרֵר אוֹתוֹ (נוסח אחר: חַיִּים מִכָּל הַצְּדָדִים, חֵרוּת מִכָּל הַצְּדָדִים, חַיֵּי הַחַיִּים) בְּגַן עֵדֶן. וְרוּחַ אַחַת שֶׁל חַיִּים, שֶׁבָּהּ עָתִיד לְזַמֵּן אֶת בֶּן דָּוִד, לָדַעַת חָכְמָה. וּמֵאוֹתוֹ הַנֶּקֶב, מִתְעוֹרֶרֶת וְיוֹצֵאת רוּחַ מִמּוֹחָא סְתִימָאָה, וַעֲתִידָה לִשְׁרוֹת עַל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכָּתוּב ׳וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ב) - הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע רוּחוֹת, וַהֲרֵי רוּחַ אַחַת אָמַרְנוּ. מַדּוּעַ שָׁלֹשׁ. קוּם רַבִּי יוֹסֵי בְּקִיּוּמְךָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דרוחא דנפיק (מהכא) מאינון נוקבי, חד רוחא נפיק לזעיר אפין. לאתערא (ס"א חיין מכל סטרין, חירו מכל סטרי, חיין דחיין) ליה בגנתא דעדן. וחד רוחא דחיי, דביה זמין לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא, אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה, וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב, ׳ונחה עליו רוח יהו"ה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ב) - הא הכא ד' רוחין, והא רוחא חדא אמרינן. אמאי תלת. קום רבי יוסי בקיומך.

התרגום: שהרוח היוצאת (מכאן) מאותם הנקבים, רוח אחת יוצאת לזעיר אנפין. לעורר אותו (נוסח אחר: חיים מכל הצדדים, חרות מכל הצדדים, חיי החיים) בגן עדן. ורוח אחת של חיים, שבה עתיד לזמן את בן דוד, לדעת חכמה. ומאותו הנקב, מתעוררת ויוצאת רוח ממוחא סתימאה, ועתידה לשרות על המלך המשיח, שכתוב ׳ונחה עליו רוח יהו"ה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ב) - הרי כאן ארבע רוחות, והרי רוח אחת אמרנו. מדוע שלש. קום רבי יוסי בקיומך.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן ג] חוטטא אין ספק שסוד חוטמא בה שני עניינים, חוטמא האחד שנמשך מהמצח, השנית בין שתי העינים, וכפי המתבאר בתיקונים הוא סוד וא״ו דהיינו סוד הדעת ולכך הוא כעין וא״ו בין שתי עינים שהם ימינא ושמאלא עם היות דכולא ימינא כדפירשנו…

הסולם: דרוחא דנפיק מאינון וכו׳: כי הרוח היוצא מאלו הנקבים דחוטמא, רוח אחד יוצא לז״א לעורר אותו בגן עדן. ורוח אחד של חיים יוצא ממנו, שבו עתידים לזמן בנו של דוד לדעת חכמה. כי ב׳ רוחין אלו דב׳ נוקבי דפרדשקא הם מבחינת יסוד ומלכות (כנ״ל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: