ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 8: עינא פקיחא תדיר - סוד עיני עתיק יומין ושלושת הבוצינין המאירים בהן › פיסקה 18 (קל ע"א)

רבי יהודה: כורסייה שביבין דינור ועתיק יומין יתיב - מאן דרכיב שליט

האדרא רבא · עינא פקיחא תדיר - סוד עיני עתיק יומין ושלושת הבוצינין המאירים בהן · מאמר 8 · פיסקה 18 · דף קל ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כְּתִיב ׳כּוֹרְסְיֵיהּ שְׁבִיבִין דִּינוּר׳ (דניאל ז, ט). ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב׳ - עַל הַאי כֻּרְסְיָּיא. מַאי טַעְמָא. דְּתַנְיָא אִי עַתִּיק יוֹמִין לָא יָתִיב עַל הַאי כָּרְסְיָּיא, לָא יָכִיל לְאִתְקַיְּימָא עָלְמָא, מִקַּמֵּי הַהוּא כּוּרְסְיָיא. כַּד יְתִיב עַתִּיק יוֹמִין עָלֵיהּ לְכַּפְיָיא (ס"א אתכפייא) לְהַהוּא כּוּרְסְיָּיא, וּמַאן דְּרָכִיב שַׁלִּיט. בְּעִידָנָא דְּנָטִיל מֵהַאי כֻּרְסְיָיא, וְיָתִיב עַל כּוּרְסְיָיא אַחֲרָא, כּוּרְסְיָיא קַדְמָאָה רְמִיוּ, דְּלָא שַׁלְטָא אֶלָּא אִיהוּ דְּרָכִיב בֵּיהּ עַתִּיק יוֹמִין. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי יְהוּדָה, יִתְתְּקַּן אָרְחָךְ, וְיֵיתֵי בָּךְ מֵעַתִּיק יוֹמִין.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּתוּב ׳כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר׳ (דניאל ז, ט) - ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב׳ (דניאל ז, ט) - עַל כִּסֵּא זֶה. מַה הַטַּעַם. שֶׁשָּׁנִינוּ, אִם עַתִּיק יוֹמִין לֹא הָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא זֶה, לֹא הָיָה יָכוֹל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם, מִפְּנֵי אוֹתוֹ הַכִּסֵּא. כְּשֶׁיּוֹשֵׁב עַתִּיק יוֹמִין עָלָיו, נִכְנָע אוֹתוֹ הַכִּסֵּא, וּמִי שֶׁרוֹכֵב עָלָיו שׁוֹלֵט. בָּעֵת שֶׁנּוֹסֵעַ מִכִּסֵּא זֶה, וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא אַחֵר, הַכִּסֵּא הָרִאשׁוֹן מֻשְׁלָךְ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹלֵט אֶלָּא אוֹתוֹ הַכִּסֵּא שֶׁעַתִּיק יוֹמִין רוֹכֵב עָלָיו. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יְהוּדָה, יִתָּקֵן דַּרְכְּךָ, וְיָבוֹא בְךָ מֵעַתִּיק יוֹמִין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, כתיב ׳כורסייה שביבין דינור׳ (דניאל ז, ט). ׳ועתיק יומין יתיב׳ - על האי כרסייא. מאי טעמא. דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא, לא יכיל לאתקיימא עלמא, מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה לכפייא (ס"א אתכפייא) לההוא כורסייא, ומאן דרכיב שליט. בעידנא דנטיל מהאי כרסייא, ויתיב על כורסייא אחרא, כורסייא קדמאה רמיו, דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה עתיק יומין. אמר רבי שמעון לרבי יהודה, יתתקן ארחך, וייתי בך מעתיק יומין.

התרגום: אמר רבי יהודה, כתוב ׳כרסיה שביבין די נור׳ (דניאל ז, ט) - ׳ועתיק יומין יתיב׳ (דניאל ז, ט) - על כסא זה. מה הטעם. ששנינו, אם עתיק יומין לא היה יושב על כסא זה, לא היה יכול העולם להתקים, מפני אותו הכסא. כשיושב עתיק יומין עליו, נכנע אותו הכסא, ומי שרוכב עליו שולט. בעת שנוסע מכסא זה, ויושב על כסא אחר, הכסא הראשון משלך, שאינו שולט אלא אותו הכסא שעתיק יומין רוכב עליו. אמר רבי שמעון לרבי יהודה, יתקן דרכך, ויבוא בך מעתיק יומין.

מן המפרשים

הסולם: א״ר יהודה כתיב וכו׳: אר״י כתוב, כורסייא שביבין די נור. ועתיק יומין יושב על כסא הזה. מה הטעם שיושב על כסא של שביבי אש. למדנו, אם עתיק יומין לא היה יושב על הכסא הזה, לא היה יכול העולם להתקיים מלפני כסא זה, וכשעתיק יומין יושב…

לכל המפרשים על פיסקה זו