טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל - טעם שנקרא חד ולא תרין
האדרא רבא · עינא פקיחא תדיר - סוד עיני עתיק יומין ושלושת הבוצינין המאירים בהן · מאמר 8 · פיסקה 13 · דף קל ע"א
לשון הזוהר
וּכְתִיב ׳טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ׳, מַאי טַעְמָא. ׳כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל׳ - מַאי טַעְמָא אִקְרֵי חַד. תָּא חֲזֵי, בְּעֵינֵיהּ דְּתַתָּאָה אִית עֵינָא יְמִינָא, וְאִית עֵינָא דִּשְׂמָאלָא. וְאִינּוּן תְּרֵי, בִּתְרֵי גְּוָונֵי. אֲבָל הָכָא, לֵית עֵינָא שְׂמָאלָא. וְתַרְוַויְיהוּ בְּדַרְגָּא חַד סַלְקֵי, וְכֹלָּא יְמִינָא. וּבְגִינֵי כַּךְ, עֵינָא חַד, וְלָא תְּרֵין.
תרגום
וְכָתוּב ׳טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ׳ (משלי כב, ט) - מַה הַטַּעַם. ׳כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל׳ - מַה הַטַּעַם נִקְרָא אֶחָד. בֹּא רְאֵה, בְּעֵינוֹ שֶׁל הַתַּחְתּוֹן יֵשׁ עַיִן יָמִין, וְיֵשׁ עַיִן שְׂמֹאל. וְהֵן שְׁתַּיִם, בִּשְׁנֵי גְּוָנִים. אֲבָל כָּאן, אֵין עַיִן שְׂמֹאל. וּשְׁתֵּיהֶן בְּמַדְרֵגָה אַחַת עוֹלוֹת, וְהַכֹּל יָמִין. וְלָכֵן, עַיִן אַחַת, וְלֹא שְׁתַּיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכתיב ׳טוב עין הוא יבורך׳, מאי טעמא. ׳כי נתן מלחמו לדל׳ - מאי טעמא אקרי חד. תא חזי, בעיניה דתתאה אית עינא ימינא, ואית עינא דשמאלא. ואינון תרי, בתרי גווני. אבל הכא, לית עינא שמאלא. ותרווייהו בדרגא חד סלקי, וכלא ימינא. ובגיני כך, עינא חד, ולא תרין.
התרגום: וכתוב ׳טוב עין הוא יבורך׳ (משלי כב, ט) - מה הטעם. ׳כי נתן מלחמו לדל׳ - מה הטעם נקרא אחד. בא ראה, בעינו של התחתון יש עין ימין, ויש עין שמאל. והן שתים, בשני גונים. אבל כאן, אין עין שמאל. ושתיהן במדרגה אחת עולות, והכל ימין. ולכן, עין אחת, ולא שתים.
מן המפרשים
אור יקר: לית עינא שמאלא שאין בו דין כלל, ולא תאמר מפני שאינם שתי עינים באמיתות, אלא ששניהם מסכימין אל ברכה אמתיתהסכמה אחת וזהו שאמר.
הסולם: וכתיב טוב עין וגו׳ : וכתוב , טוב עין הוא יבורך. מהו הטעם. הוא כי נתן מלחמו לדל. שואל, מהו הטעם שנקרא עין אחד. ולא אמר טוב עינים הוא יבורך. ומשיב, בוא וראה, בעין התחתונה דז״א, יש עין ימין, ויש עין שמאל. והם שתים בשתי בחינות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: