ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 7: מצחא דגולגלתא רעוא דרעוין - סוד עת רצון המתגלה במנחת שבת › פיסקה 4 (קכט ע"ב)

מהמצח הזה מאירים ארבע מאות בתי דינים - כשמתגלה עת רצון כלם שוככים

האדרא רבא · מצחא דגולגלתא רעוא דרעוין - סוד עת רצון המתגלה במנחת שבת · מאמר 7 · פיסקה 4 · דף קכט ע"ב

לשון הזוהר

מֵהַאי מִצְחָא (ס"א דלתתא), נַהֲרִין אַרְבַּע מְאָה בָּתֵּי דִּינִין. כַּד אִתְגַּלְיָיא הַאי עֵת רָצוֹן, כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְכִין קַמֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳דִּינָא יְתִיב׳ (דניאל ז, י). (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד) וְתָאנָא, שַׂעֲרָא לָא קָאִים בְּהַאי אֲתָר, מִשּׁוּם דְּמִתְגַּלְיָיא, וְלָא אִתְכַּסְּיָיא. אִתְגַּלְיָא, דְּיִסְתַּכְּלוּן מָארֵי דְּדִינָא, וְיִשְׁתַּכְּכוּן. וְלָא אִתְעֲבִידוּ.

תרגום

מִמֵּצַח זֶה (נוסח אחר: שֶׁלְּמַטָּה), מְאִירִים אַרְבַּע מֵאוֹת בָּתֵּי דִּין. כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה עֵת רָצוֹן זֶה, כֻּלָּם שׁוֹכְכִים לְפָנָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳דִּינָא יְתִיב׳ (דניאל ז, י) (כְּלוֹמַר יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְהַדִּין אֵינוֹ נַעֲשֶׂה). וְשָׁנִינוּ, שֵׂעָר אֵינוֹ עוֹמֵד בְּמָקוֹם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִתְגַּלֶּה, וְאֵינוֹ מִתְכַּסֶּה. הוּא מִתְגַּלֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ בַּעֲלֵי הַדִּין, וְיִשְׁתֹּכּוּ. וְלֹא יֵעָשׂוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מהאי מצחא (ס"א דלתתא), נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי עת רצון, כלהו משתככין קמיה, הדא הוא דכתיב, ׳דינא יתיב׳ (דניאל ז, י). (כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד) ותאנא, שערא לא קאים בהאי אתר, משום דמתגלייא, ולא אתכסייא. אתגליא, דיסתכלון מארי דדינא, וישתככון. ולא אתעבידו.

התרגום: ממצח זה (נוסח אחר: שלמטה), מאירים ארבע מאות בתי דין. כשמתגלה עת רצון זה, כלם שוככים לפניו, זהו שכתוב ׳דינא יתיב׳ (דניאל ז, י) (כלומר יושב במקומו והדין אינו נעשה). ושנינו, שער אינו עומד במקום זה, משום שהוא מתגלה, ואינו מתכסה. הוא מתגלה, כדי שיסתכלו בעלי הדין, וישתכו. ולא יעשו.

מן המפרשים

אור יקר: ותאנא שערא לא וכו׳, הענין כי המצח הפך העורף, כי העורף הוא בחינה תחתונה בחינה שממנה תתעורר הדין, ותיקונו בכסויו בשערות כדפירשנו לעיל במקומו, אמנם הכא מצח הרצון הוא בחינת הבינה למעלה המבטלת כח הדין אין ראוי להיותו מכוסה בשערות…

הסולם: מהאי מצחא דלתתא וכו׳: ממצח הזה שלמטה מאירים ארבע מאות בתי דינים. שה״ס חו"ב תו״מ, הנמשכים מקו שמאל דאמא לז״א, שכל אחת במספר מאה. וכשנתגלה עת רצון הזה במצח א״א, כולם נשקטים לפניו. ז״ש, דינא יתיב. שפירושו שנשאר במקומו והדין אינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו