ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 6: קוצי דשערי דגולגלתא - סוד מנין השערות ושש מאות ושלוש עשרה ארחי אורייתא › פיסקה 3 (קכט ע"א)

בכל נימה מבוע היוצא ממוחא סתימאה ונוגד לנימין דזעיר אנפין

האדרא רבא · קוצי דשערי דגולגלתא - סוד מנין השערות ושש מאות ושלוש עשרה ארחי אורייתא · מאמר 6 · פיסקה 3 · דף קכט ע"א

לשון הזוהר

וּבְכָל נִימָא וְנִימָא, אִית מַבּוּעָ דְּנָפִק מִמּוֹחָא סְתִימָאָה (דבתר כותלא), וְנָהִיר וְנָגִיד בְּהַהוּא נִימָא, לְנִימִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין. וּמֵהַאי מִתְקַּן (ס"א מתזן) מוֹחֵיהּ. וּכְדֵין, נָגִיד הַהוּא מוֹחָא, לִתְלָּתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין.

תרגום

וּבְכָל נִימָא וְנִימָא, יֵשׁ מַבּוּעַ הַיּוֹצֵא מִמּוֹחָא סְתִימָאָה (שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַכֹּתֶל), וּמֵאִיר וְנִמְשָׁךְ בְּאוֹתָהּ נִימָא, לְנִימִין שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין. וּמִזֶּה מִתְתַּקֵּן (נוסח אחר: נִזּוֹן) מוֹחוֹ. וְאָז, נִמְשָׁךְ אוֹתוֹ מוֹחָא, לִשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובכל נימא ונימא, אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה (דבתר כותלא), ונהיר ונגיד בההוא נימא, לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן (ס"א מתזן) מוחיה. וכדין, נגיד ההוא מוחא, לתלתין ותרין שבילין.

התרגום: ובכל נימא ונימא, יש מבוע היוצא ממוחא סתימאה (שמאחורי הכתל), ומאיר ונמשך באותה נימא, לנימין של זעיר אנפין. ומזה מתתקן (נוסח אחר: נזון) מוחו. ואז, נמשך אותו מוחא, לשלשים ושנים שבילים.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: דף קכ"ט ע"א ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דז"א ומהאי מתקן מוחיה וכדין נגיד ההוא מוחא לל"ב שבילין ע"כ. וזה יורה על מיעוט אור מאוד לרוב העלמה.‏ והנה ב' המשכות אלו הם סוד תיקון ח"וב כל אדם אחד בסוד אדם כנז' ואז נזדווגו (

הסולם: ובכל נימא ונימא וכו׳ : ובכל נימא ונימא יש מבוע היוצא ממוחא סתימאה. שהוא ראש הג׳ דא״א, ומאיר ונמשך מנימין האלו לנימין דז״א, ומאלו מתתקן מוחו של ז״א. כלומר שמקבל ג״ר. ואז נמשך מוח ז״א לל״ב שבילי החכמה.

לכל המפרשים על פיסקה זו