ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 52: קדוש ה מכובד - סוד גילוי אליהו וכתרו של רבי פנחס בן יאיר בסיום האדרא › פיסקה 2 (קמד ע"ב)

אליהו - אותו יום שלחני הקבה להציל את רב המנונא סבא וחבריו מארמון המלך

האדרא רבא · קדוש ה מכובד - סוד גילוי אליהו וכתרו של רבי פנחס בן יאיר בסיום האדרא · מאמר 52 · פיסקה 2 · דף קמד ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, חַיֶּיךָ רִבִּי שֶׁבַע יוֹמִין אִתְבְּרִירוּ קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל אִינּוּן דְּיֵיתוּן וְיִשְׁתַּכְחֻן עִמֵּיהּ, עַל לָא עַיִילְתּוּן בְּבֵי אִדָּרָא דִּלְכוֹן, וּבָעֵינָא לְאִשְׁתַּכְּחָא, זַמִּין קָטִיר בְּכַתְפוֹי (ס"א נ"ל שכן צריך לומר, ואנא הוה זמין תמן, ובעינא קמיה לאשתכחא, וכדין קטיר בכתפוי) וְלָא יָכִילְנָא, דְּהַהוּא יוֹמָא שָׁדַרְנִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְמֶעְבַּד נִסִּין לְרַב הַמְנוּנָא סָבָא וְחַבְרוֹי, דְּאִתְמְסָרוּ בְּאַרְמוֹנָא (ס"א בקרוניא) דְּמַלְכָּא, וְאַרְחִישְׁנָא לְהוּ בְּנִסָּא, דְּרָמֵינָא לְהוּ כּוֹתָלָא דְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְאִתְקְטָרוּ בְּקִטְרוֹי, דְּמִיתוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה פַּרְדַּשְׁכֵּי. וַאֲפִּיקְנָא לְרַב הַמְנוּנָא וְחַבְרוֹי וְרָמֵינָא (ס"א ואוליכנא) לוֹן לְבִקְעַת אוֹנוֹ, וְאִשְׁתְּזִיבוּ. וְזַמִינְנָא קַמַּיְיהוּ נָהֲמָא וּמַיָּיא, דְּלָא אַכְלוּ תְּלָתָא יוֹמִין. וְכָל הַהוּא יוֹמָא לָא בָּדִילְנָא מִנַּיְיהוּ.

תרגום

אָמַר לוֹ, חַיֶּיךָ רַבִּי, שִׁבְעָה יָמִים נִבְחֲרוּ לִפְנֵי הקב"ה כָּל אֵלֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִמָּצְאוּ עִמּוֹ, עַל שֶׁלֹּא נִכְנַסְתֶּם לְבֵית אִדְּרַתְכֶם, וְרָצִיתִי לְהִמָּצֵא, וְהָיִיתִי עָתִיד לְהִקָּשֵׁר בִּכְתֵפַי, וְלֹא יָכֹלְתִּי, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שְׁלָחַנִי הקב"ה לַעֲשׂוֹת נִסִּים לְרַב הַמְנוּנָא סָבָא וַחֲבֵרָיו, שֶׁנִּמְסְרוּ בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וְעָשִׂיתִי לָהֶם נֵס, שֶׁהִפַּלְתִּי לָהֶם אֶת כֹּתֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְנִקְשְׁרוּ בְּקִשְׁרֵיהֶם, שֶׁמֵּתוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה שָׂרִים◆. וְהוֹצֵאתִי אֶת רַב הַמְנוּנָא וַחֲבֵרָיו, וְהִשְׁלַכְתִּים לְבִקְעַת אוֹנוֹ, וְנִצְּלוּ. וְהֵכַנְתִּי לִפְנֵיהֶם לֶחֶם וּמַיִם, שֶׁלֹּא אָכְלוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא נִפְרַדְתִּי מֵהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, חייך רבי שבע יומין אתברירו קמיה קודשא בריך הוא, כל אינון דייתון וישתכחן עמיה, על לא עיילתון בבי אדרא דלכון, ובעינא לאשתכחא, זמין קטיר בכתפוי (ס"א נ"ל שכן צריך לומר, ואנא הוה זמין תמן, ובעינא קמיה לאשתכחא, וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא, דההוא יומא שדרני קודשא בריך הוא, למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי, דאתמסרו בארמונא (ס"א בקרוניא) דמלכא, וארחישנא להו בנסא, דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא, ואתקטרו בקטרוי, דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (ס"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו, ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא, דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו.

התרגום: אמר לו, חייך רבי, שבעה ימים נבחרו לפני הקב"ה כל אלה שיבואו וימצאו עמו, על שלא נכנסתם לבית אדרתכם, ורציתי להמצא, והייתי עתיד להקשר בכתפי, ולא יכלתי, שבאותו היום שלחני הקב"ה לעשות נסים לרב המנונא סבא וחבריו, שנמסרו בארמון המלך, ועשיתי להם נס, שהפלתי להם את כתל היכל המלך, ונקשרו בקשריהם, שמתו ארבעים וחמשה שרים◆. והוצאתי את רב המנונא וחבריו, והשלכתים לבקעת אונו, ונצלו. והכנתי לפניהם לחם ומים, שלא אכלו שלשה ימים. וכל אותו היום לא נפרדתי מהם.

מן המפרשים

שער מאמרי רשב"י: שם בדקמ"ד ע"ב וז"ל דההוא יומא שדרני למעבד ניסין לרב המנונא סבא וחברוי כו' ודאי כי יש לתמוה איך הניח את אותה הא דרא קדישא דאזדמן בה קב"ה וכל פמליא דיליה בגין למעבד ניסין לרב המנונא היה הדבר יכול להעשות על ידי מלאך אחר אבל הענין…

הסולם: א"ל חייך רבי וכו׳ : אמר לו אליהו, חייך רבי, ז׳ ימים מטרם שנכנסתם לאדרא שלכם, בחרו לפני הקב״ה כל אלו שיבואו ויהיו נמצאים עמו באדרא, ואני הייתי מוכן שם, ורציתי להמצא לפניו באדרא, ואז קשרוני בכתפי, ולא יכולתי ללכת, כי ביום ההוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו