ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 51: ואתם הדבקים בה אלהיכם חיים כלכם היום - סוד פטירת שלושת החברים באדרא › פיסקה 2 (קמד ע"ב)

שמע קלא: זכאה אנת רשבי וחברייא שאתגלה לכם מה שלא נתגלה לכל חיל דלעילא

האדרא רבא · ואתם הדבקים בה אלהיכם חיים כלכם היום - סוד פטירת שלושת החברים באדרא · מאמר 51 · פיסקה 2 · דף קמד ע"ב

לשון הזוהר

שָׁמַע קָלָא, זַכָּאָה אַנְתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, זַכָּאָה חוּלָקָךְ וְחַבְרַיָּיא, אִלֵּין דְּקַיְימִין בַּהֲדָךְ, דְּהָא אִתְגְּלֵי לְכוֹן מַה דְּלָא אִתְגְּלֵי לְכָל חֵילָא דִּלְעֵילָּא, אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא כְּתִיב, ׳בִּבְכוֹרוֹ ייַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ׳ (יהושע ו, כו) - וְכָּל שֶׁכֵּן דְּבִרְעוּ סַגִּי וְתַקִּיף, אִתְדָּבָקוּ נַפְשַׁתְהוֹן בְּשַׁעֲתָא דָּא דְּאִתְנְסִיבוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן, דְּהָא בִּשְׁלֵימוּתָא אִסְתָּלָקוּ. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו, אמאי מיתו) תָּאנָא, בְּעוֹד דְּאִתְגַּלְּיָין מִלִּין, אִתְרְגִישׁו עִלָּאִין וְתַּתָּאִין, (דאינון רתיכין) וְקָלָא אִתְּעַר בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָלְמִין דְּהָא מִלִּין עַתִּיקִין לְתַתָּא אִתְגַּלְיָין. וְעַד (נ"א ועוד) דְּאִלֵּין מִתְבַּסְּמָן נִשְׁמָתַיְיהוּ בְּאִינּוּן מִלִּין, נַפְקָא נִשְׁמָתַיְיהוּ בִּנְשִׁיקָה, וְאִתְקַשָּׁר בְּהַהוּא פַּרְסָא, וְנַטְלִין לְהוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי, וְסַלְּקִין לוֹן לְעֵילָּא. וַאֲמַאי אִלֵּין. מִשּׁוּם דְּעָאלֻן וְלָא נַפְקוּ זִמְנָא אַחֲרָא מִן קַדְמַת דְּנָא, וְכֻלְּהוּ אַחֲרִינֵי עָאלוּ וְנַפְקוּ.

תרגום

שָׁמַע קוֹל, אַשְׁרֶיךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁרֵי חֶלְקְךָ וְהַחֲבֵרִים הָאֵלֶּה הָעוֹמְדִים עִמְּךָ, שֶׁהֲרֵי נִגְלָה לָכֶם מַה שֶּׁלֹּא נִגְלָה לְכָל צָבָא שֶׁלְּמַעְלָה. אֲבָל בֹּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, ׳בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ׳ (יהושע ו, כו) - וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁבְּרָצוֹן רַב וְחָזָק נִדְבְּקוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁנִּלְקְחוּ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁלֵמוּת נִסְתַּלְּקוּ. שָׁנִינוּ, בְּעוֹד שֶׁנִּגְלִים הַדְּבָרִים, נִתְרַגְּשׁוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְקוֹל הִתְעוֹרֵר בְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים עוֹלָמוֹת, שֶׁהֲרֵי דְּבָרִים עַתִּיקִים לְמַטָּה נִגְלִים. וְעוֹד שֶׁאֵלֶּה מִתְבַּסְּמוֹת נִשְׁמוֹתֵיהֶם בְּאוֹתָם הַדְּבָרִים, יוֹצֵאת נִשְׁמָתָם בִּנְשִׁיקָה, וְנִקְשֶׁרֶת בְּאוֹתָהּ פַּרְסָא, וְנוֹשְׂאִים אוֹתָם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, וּמַעֲלִים אוֹתָם לְמַעְלָה. וְלָמָּה אֵלֶּה? מִשּׁוּם שֶׁנִּכְנְסוּ וְלֹא יָצְאוּ פַּעַם אַחֶרֶת קֹדֶם לָכֵן, וְכָל הָאֲחֵרִים נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שמע קלא, זכאה אנת רבי שמעון, זכאה חולקך וחברייא, אלין דקיימין בהדך, דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא, אבל תא חזי, דהא כתיב, ׳בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׳ (יהושע ו, כו) - וכל שכן דברעו סגי ותקיף, אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקיהון, דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו, אמאי מיתו) תאנא, בעוד דאתגליין מלין, אתרגישו עלאין ותתאין, (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין, נפקא נשמתייהו בנשיקה, ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין. משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא, וכלהו אחריני עאלו ונפקו.

התרגום: שמע קול, אשריך רבי שמעון, אשרי חלקך והחברים האלה העומדים עמך, שהרי נגלה לכם מה שלא נגלה לכל צבא שלמעלה. אבל בא ראה, שהרי כתוב, ׳בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׳ (יהושע ו, כו) - וכל שכן שברצון רב וחזק נדבקו נפשותיהם בשעה זו שנלקחו. אשרי חלקם, שהרי בשלמות נסתלקו. שנינו, בעוד שנגלים הדברים, נתרגשו עליונים ותחתונים, וקול התעורר במאתים וחמשים עולמות, שהרי דברים עתיקים למטה נגלים. ועוד שאלה מתבסמות נשמותיהם באותם הדברים, יוצאת נשמתם בנשיקה, ונקשרת באותה פרסא, ונושאים אותם מלאכים עליונים, ומעלים אותם למעלה. ולמה אלה? משום שנכנסו ולא יצאו פעם אחרת קדם לכן, וכל האחרים נכנסו ויצאו.

מן המפרשים

הסולם: שמע קלא זכאה וכו׳ : שמע קול, אשרי אתה ר׳ שמעון ואשרי חלקך וחלק החברים החיים עמך, כי נגלה לכם מה שלא נגלה לכל צבאות מעלה. אבל בוא וראה, כי כתוב, בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה. וכ״ש החברים, שברצון גדול ואמיץ נתדבקו נפשותיהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: