ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 50: ויראו בני האלהים את בנות האדם - סוד גוף הקדוש הכולל הכל ובכיית רשבי בסיום › פיסקה 9 (קמג ע"ב)

מי שנקרא אדם ונשמתו יצאה ומת אסור להלינו בבית משום כבוד הגוף

האדרא רבא · ויראו בני האלהים את בנות האדם - סוד גוף הקדוש הכולל הכל ובכיית רשבי בסיום · מאמר 50 · פיסקה 9 · דף קמג ע"ב

לשון הזוהר

(שייך פרשת כי תצא) וְתָאנָא, מַאן דְּאִקְרֵי אָדָם, וְנִשְׁמְתָא נַפְקַת מִנֵּיהּ, וּמִית. אָסִיר לְמֵיבַת לֵיהּ בְּבֵיתָא, לְמֶעְבַּד לֵיהּ לִינָה עַל אַרְעָא, מִשּׁוּם יְקָרָא דְּהַאי גּוּפָא, דְּלָא יִתְחֲזֵי בֵּיהּ קְלָנָא, דִּכְתִּיב, ׳אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, אָדָם דְּהוּא יָקָר מִכָּל יְקָרָא, בַּל יָלִין׳ (תהילים מט, יג). מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּאִי יַעַבְדוּן הָכִי, ׳נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׳ - מַה בְּעִירֵי לָא הֲווֹ בִּכְלָלָא דְּאָדָם, וְלָא אִתְחֲזֵי בְּהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא, אוּף הָכָא כִּבְעִירֵי, גּוּפָא בְּלָא רוּחָא, וְהַאי גּוּפָא, דְּהוּא יְקָרָא דְּכֹלָּא, לָא יִתְחֲזֵי בֵּיהּ קְלָנָא.

תרגום

וְשָׁנִינוּ, מִי שֶׁנִּקְרָא אָדָם, וְהַנְּשָׁמָה יָצְאָה מִמֶּנּוּ וּמֵת, אָסוּר לְהַלִּינוֹ בַּבַּיִת, לַעֲשׂוֹת לוֹ לִינָה עַל הָאָרֶץ, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַגּוּף, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בּוֹ גְּנַאי, שֶׁכָּתוּב, ׳אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין׳ (תהילים מט, יג) - אָדָם שֶׁהוּא יָקָר מִכָּל הַיֹּקֶר, לֹא יָלִין. מַה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁאִם יַעֲשׂוּ כָּךְ, ׳נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׳ (תהילים מט, יג) - מַה בְּהֵמוֹת אֵינָן בִּכְלַל הָאָדָם, וְלֹא נִרְאֵית בָּהֶן רוּחַ קֹדֶשׁ, אַף כָּאן כִּבְהֵמוֹת, גּוּף בְּלֹא רוּחַ, וְזֶה הַגּוּף, שֶׁהוּא יְקַר הַכֹּל, לֹא יֵרָאֶה בּוֹ גְּנַאי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (שייך פרשת כי תצא) ותאנא, מאן דאקרי אדם, ונשמתא נפקת מניה, ומית. אסיר למיבת ליה בביתא, למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא, דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב, ׳אדם ביקר בל ילין, אדם דהוא יקר מכל יקרא, בל ילין׳ (תהילים מט, יג). מאי טעמא. משום דאי יעבדון הכי, ׳נמשל כבהמות נדמו׳ - מה בעירי לא הוו בכללא דאדם, ולא אתחזי בהו רוחא קדישא, אוף הכא כבעירי, גופא בלא רוחא, והאי גופא, דהוא יקרא דכלא, לא יתחזי ביה קלנא.

התרגום: ושנינו, מי שנקרא אדם, והנשמה יצאה ממנו ומת, אסור להלינו בבית, לעשות לו לינה על הארץ, משום כבודו של אותו הגוף, שלא יראה בו גנאי, שכתוב, ׳אדם ביקר בל ילין׳ (תהילים מט, יג) - אדם שהוא יקר מכל היקר, לא ילין. מה הטעם? משום שאם יעשו כך, ׳נמשל כבהמות נדמו׳ (תהילים מט, יג) - מה בהמות אינן בכלל האדם, ולא נראית בהן רוח קדש, אף כאן כבהמות, גוף בלא רוח, וזה הגוף, שהוא יקר הכל, לא יראה בו גנאי.

מן המפרשים

הסולם: ותאנא מאן דאקרי וכו׳: ולמדנו, מי שנקרא אדם, והנשמה יצאה ממנו, ומת. אסור להלין אותו בבית לעשות לו לינה על הארץ, משום כבוד הגוף הזה שלא יהיה נראה בו הבזיון, שהוא גוף בלא נשמה. שכתוב, אדם ביקר בל ילין, שפירושו, אדם שהוא יקר מכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו