ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 50: ויראו בני האלהים את בנות האדם - סוד גוף הקדוש הכולל הכל ובכיית רשבי בסיום › פיסקה 10 (קמד ע"א)

מספרא דצניעותא: העושה לינה לגוף קדוש בלי רוח פוגם בגוף העולמות

האדרא רבא · ויראו בני האלהים את בנות האדם - סוד גוף הקדוש הכולל הכל ובכיית רשבי בסיום · מאמר 50 · פיסקה 10 · דף קמד ע"א

לשון הזוהר

וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, כָּל מַאן דְּעָבִיד לִינָה לְהַאי גּוּפָא קַדִּישָׁא, בְּלָא רוּחָא, עָבִיד פְּגִימוּתָא בְּגוּפָא דְּעָלְמִין, דְּהָא בְּגִין דָּא, לָא עָבִיד לִינָה בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא, בְּאַרְעָא דְּצֶדֶק יָלִין בָּהּ, (ס"א דכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב ׳צדק ילין בה) מִשּׁוּם דְּהַאי גּוּפָא יְקָרָא, אִתְקְרֵי דִּיּוּקְנָא דְּמַלְכָּא׳ (ישעיהו א, כא). וְאִי עָבִיד בֵּיהּ לִינָה, הֲוִי כְּחַד מִן בְּעִירֵא. (הדא הוא דכתיב, ׳נמשל כבהמות (ע"כ) נדמו׳ (תהילים מט, יג)) תָּאנָא, ׳וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ (בראשית ו, ב) - (ס"א בני האלהים) אִינּוּן (ס' ע"ב) דְּאִטְמַרוּ, וְנָפְלוּ בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. ׳אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ - (האדם הידוע). וּכְתִיב ׳וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם וְגוֹ'׳. מֵהַהוּא דְּאִקְרֵי עוֹלָם, כִּדְתָּנֵינָן יְמֵי עוֹלָם. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם - מִנְּהוֹן נַפְקוּ רוּחִין וְשֵׁדִין לְעָלְמָא, לְאִתְדַּבְּקָא בְּרַשִׁיעַיָיא. ׳הַנְּפִילִים הָיוּ בָאָרֶץ׳ - לְאַפָּקָא אִלֵּין אַחֲרָנִין. דְּלָא הֲווֹ בָּאָרֶץ. הַנְּפִילִים: עַזָּ"א וְעַזָּאֵ"ל הֲווֹ בָּאָרֶץ. בְּנֵי הָאֱלֹהִים לָא הֲווֹ בָּאָרֶץ. וְרָזָא הוּא וְכֹלָּא אִתְּמַר.

תרגום

וְשָׁנִינוּ בְּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה לִינָה לְזֶה הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּלֹא רוּחַ, עוֹשֶׂה פְּגִימָה בְּגוּף הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהֲרֵי בִּגְלַל זֶה, אֵין עוֹשִׂים לִינָה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, בָּאָרֶץ שֶׁצֶּדֶק יָלִין בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הַגּוּף הַיָּקָר נִקְרָא דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְאִם עוֹשֶׂה בּוֹ לִינָה, הֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מִן הַבְּהֵמוֹת. שָׁנִינוּ, ׳וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ (בראשית ו, ב) - אֵלֶּה שֶׁנִּטְמְנוּ וְנָפְלוּ בְּנֻקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. ׳אֶת בְּנוֹת הָאָדָם׳ - הָאָדָם הַיָּדוּעַ. וְכָתוּב ׳וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם וְגוֹ'׳. מֵאוֹתוֹ הַנִּקְרָא עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ יְמֵי עוֹלָם. אַנְשֵׁי הַשֵּׁם - מֵהֶם יָצְאוּ רוּחוֹת וְשֵׁדִים לָעוֹלָם, לְהִדַּבֵּק בָּרְשָׁעִים. ׳הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ׳ - לְהוֹצִיא אֶת אֵלֶּה הָאֲחֵרִים שֶׁלֹּא הָיוּ בָּאָרֶץ. הַנְּפִלִים: עזא ועזאל הָיוּ בָּאָרֶץ. בְּנֵי הָאֱלֹהִים לֹא הָיוּ בָּאָרֶץ. וְסוֹד הוּא, וְהַכֹּל נֶאֱמַר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא, בלא רוחא, עביד פגימותא בגופא דעלמין, דהא בגין דא, לא עביד לינה באתרא קדישא, בארעא דצדק ילין בה, (ס"א דכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב ׳צדק ילין בה) משום דהאי גופא יקרא, אתקרי דיוקנא דמלכא׳ (ישעיהו א, כא). ואי עביד ביה לינה, הוי כחד מן בעירא. (הדא הוא דכתיב, ׳נמשל כבהמות (ע"כ) נדמו׳ (תהילים מט, יג)) תאנא, ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם׳ (בראשית ו, ב) - (ס"א בני האלהים) אינון (ס' ע"ב) דאטמרו, ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. ׳את בנות האדם׳ - (האדם הידוע). וכתיב ׳וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'׳. מההוא דאקרי עולם, כדתנינן ימי עולם. אנשי השם - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא, לאתדבקא ברשיעייא. ׳הנפילים היו בארץ׳ - לאפקא אלין אחרנין. דלא הוו בארץ. הנפילים: עז"א ועזא"ל הוו בארץ. בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר.

התרגום: ושנינו בצניעותא דספרא, כל מי שעושה לינה לזה הגוף הקדוש בלא רוח, עושה פגימה בגוף העולמות, שהרי בגלל זה, אין עושים לינה במקום קדוש, בארץ שצדק ילין בה, משום שזה הגוף היקר נקרא דיוקנו של המלך. ואם עושה בו לינה, הרי הוא כאחד מן הבהמות. שנינו, ׳ויראו בני האלהים את בנות האדם׳ (בראשית ו, ב) - אלה שנטמנו ונפלו בנקבא דתהומא רבא. ׳את בנות האדם׳ - האדם הידוע. וכתוב ׳וילדו להם המה הגברים אשר מעולם וגו'׳. מאותו הנקרא עולם, כמו ששנינו ימי עולם. אנשי השם - מהם יצאו רוחות ושדים לעולם, להדבק ברשעים. ׳הנפלים היו בארץ׳ - להוציא את אלה האחרים שלא היו בארץ. הנפלים: עזא ועזאל היו בארץ. בני האלהים לא היו בארץ. וסוד הוא, והכל נאמר.

מן המפרשים

הסולם: ותאנא בצניעותא דספרא וכו׳ : ולמדנו בספרא דצניעותא, כל מי שעושה לינה לגוף הקדוש הזה כשהוא בלא רוח, עושה פגם בגוף שבעולמות, דהיינו באדם העליון, כי משום זה אסור לעשות לינה במקום קדוש, בארץ אשר צדק ילין בה, שהיא ארץ ישראל, שכתוב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: