ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 50: ויראו בני האלהים את בנות האדם - סוד גוף הקדוש הכולל הכל ובכיית רשבי בסיום › פיסקה 12 (קמד ע"א)

כל המוחין תלויים במוח זה והחכמה כלל הכל - החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים

האדרא רבא · ויראו בני האלהים את בנות האדם - סוד גוף הקדוש הכולל הכל ובכיית רשבי בסיום · מאמר 50 · פיסקה 12 · דף קמד ע"א

לשון הזוהר

וְתָאנָא, כֻּלְּהוּ מוֹחִין תַּלְיָין בְּהַאי מוֹחָא. וְהַחָכְמָה הוּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא הוּא. וְדָא חָכְמָה סְתִימָא, דְּבָהּ אִתְתָּקִיף וְאִתְתָּקַּן תִּקּוּנָא דְּאָדָם, לְאִתְיַישְּׁבָא כֹּלָּא עַל תִּקּוּנֵיהּ, כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (קהלת ז יט) ׳הַחָכְמָה תָּעוֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, דְּאִינּוּן תִּקּוּנָא שְׁלֵימָא דְּאָדָם׳. וְאָדָם הוּא תִּקּוּנָא דִּלְגוֹ, מִנֵּיהּ קָאִים רוּחָא. (הדא הוא דכתיב, (שמואל א טז ז) ׳כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב, דאיהו בלגו לגו)׳ וּבְהַאי תִּקּוּנָא דְּאָדָם, אִתְחֲזֵי שְׁלֵימוּתָא מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא, דְּקָאִים עַל כּוּרְסְיָּיא. דִּכְתִּיב, (יחזקאל א כו-כז) ׳וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳- וּכְתִיב (דניאל ז יג) ׳וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי׳- עַד כָּאן סְתִימָאן מִלִּין, וּבְרִירָן טַעֲמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּיָדַע וְיַשְׁגַח בְּהוֹן, וְלָא יִטְעֵי בְּהוֹן, דְּמִלִּין אִלֵּין לָא אִתְיְהִיבוּ, אֶלָּא לְמָארֵי מְדִין וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא, דְּעָאלוּ וְנַפְקוּ. דִּכְתִּיב, (הושע יד י) ׳כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יהו"ה וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם׳.

תרגום

וְשָׁנִינוּ, כָּל הַמּוֹחִין תְּלוּיִים בְּזֶה הַמּוֹחַ. וְהַחָכְמָה הִיא כְּלַל הַכֹּל. וְזוֹ חָכְמָה סְתוּמָה, שֶׁבָּהּ מִתְחַזֵּק וּמִתְתַּקֵּן תִּקּוּן הָאָדָם, שֶׁיִּתְיַשֵּׁב הַכֹּל עַל תִּקּוּנוֹ, כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים׳ (קהלת ז, יט), שֶׁהֵם תִּקּוּן שָׁלֵם שֶׁל אָדָם. וְאָדָם הוּא הַתִּקּוּן הַפְּנִימִי, מִמֶּנּוּ עוֹמֶדֶת הָרוּחַ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב׳ (שמואל א טז, ז) - שֶׁהוּא בְּתוֹךְ תּוֹךְ. וּבְזֶה הַתִּקּוּן שֶׁל אָדָם, נִרְאֵית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל הַכֹּל, הָעוֹמֶדֶת עַל הַכִּסֵּא. שֶׁכָּתוּב, ׳וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳ (יחזקאל א, כו-כז) - וְכָתוּב ׳וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי׳ (דניאל ז, יג) - עַד כָּאן דְּבָרִים סְתוּמִים, וּלְהַלָּן טְעָמִים בְּרוּרִים. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשְׁגִּיחַ בָּהֶם, וְלֹא יִטְעֶה בָּהֶם, שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא לְבַעֲלֵי הַמִּדּוֹת וְקוֹצְרֵי הַשָּׂדֶה, שֶׁנִּכְנְסוּ וְיָצְאוּ. שֶׁכָּתוּב, ׳כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם׳ (הושע יד, י).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא, כלהו מוחין תליין בהאי מוחא. והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימא, דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם, לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב, (קהלת ז יט) ׳החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים, דאינון תקונא שלימא דאדם׳. ואדם הוא תקונא דלגו, מניה קאים רוחא. (הדא הוא דכתיב, (שמואל א טז ז) ׳כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב, דאיהו בלגו לגו)׳ ובהאי תקונא דאדם, אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא, דקאים על כורסייא. דכתיב, (יחזקאל א כו-כז) ׳ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳- וכתיב (דניאל ז יג) ׳וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׳- עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון, ולא יטעי בהון, דמלין אלין לא אתיהיבו, אלא למארי מדין ומחצדי חקלא, דעאלו ונפקו. דכתיב, (הושע יד י) ׳כי ישרים דרכי יהו"ה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם׳.

התרגום: ושנינו, כל המוחין תלויים בזה המוח. והחכמה היא כלל הכל. וזו חכמה סתומה, שבה מתחזק ומתתקן תקון האדם, שיתישב הכל על תקונו, כל אחד במקומו. זהו שכתוב, ׳החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים׳ (קהלת ז, יט), שהם תקון שלם של אדם. ואדם הוא התקון הפנימי, ממנו עומדת הרוח. זהו שכתוב, ׳כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב׳ (שמואל א טז, ז) - שהוא בתוך תוך. ובזה התקון של אדם, נראית שלמות האמונה של הכל, העומדת על הכסא. שכתוב, ׳ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳ (יחזקאל א, כו-כז) - וכתוב ׳וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׳ (דניאל ז, יג) - עד כאן דברים סתומים, ולהלן טעמים ברורים. אשרי חלקו של מי שיודע ומשגיח בהם, ולא יטעה בהם, שדברים אלה לא נתנו אלא לבעלי המדות וקוצרי השדה, שנכנסו ויצאו. שכתוב, ׳כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׳ (הושע יד, י).

מן המפרשים

הסולם: ותאנא כלהו מוחין וכו׳ : ולמדנו, כל המוחין תלוים במוח ההוא, דהיינו בחכמה סתימאה, והחכמה כלל הכל היא. וחכמה סתימאה זו, בה נתתקף ונתתקן תקון אדם, שיתישב הכל על תקונו, כל אחד במקומו, ז״ש החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים דהיינו ע״ס שהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: