הקרום נפסק מזעיר אנפין ומוחו יוצא לשלשים ושנים שבילים
האדרא רבא · קרומא דאוירא דחכמתא עלאה - סוד המוח הסתום ושלושים ושנים שביליו · מאמר 5 · פיסקה 2 · דף קכח ע"ב
לשון הזוהר
וְהַאי קְרוּמָא אִתְפְּסָק מִזְּעֵיר אַפִּין, וּבְגִינֵי כַּךְ מוֹחֵיהּ אִתְפְּשַׁט וְנָפִיק לִתְלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י) - מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דִּקְרוּמָא אִתְפְּסָק, דְּלָא מְחַפְּיָא עַל מוֹחָא. (ועל כל פנים קרומא פסיק לתתא) וְהַיְינוּ דְּתָנֵינָן בְּרֵישׁוּמֵי אַתְוָון, תָּי"ו רָשִׁים רִישׁוּמָא לְעַתִּיק יוֹמִין דְּלֵית דִּכְוָותֵיהּ. (דביה תליא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה)
תרגום
וּקְרוּמָא זֶה נִפְסָק מִזְּעֵיר אַנְפִּין, וְלָכֵן מוֹחוֹ מִתְפַּשֵּׁט וְיוֹצֵא לִשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י) - מַה הַטַּעַם. מִשּׁוּם שֶׁהַקְּרוּמָא נִפְסָק, שֶׁאֵינוֹ מְכַסֶּה עַל הַמּוֹחָא. (וְעַל כָּל פָּנִים הַקְּרוּמָא נִפְסָק לְמַטָּה) וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּרִשּׁוּמֵי הָאוֹתִיּוֹת, תי"ו רוֹשֵׁם רֹשֶׁם לְעַתִּיק יוֹמִין שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. (שֶׁבּוֹ תָּלוּי תָּמִים דֵּעוֹת, שָׁלֵם מִכָּל צְדָדָיו, וְסָתוּם וְשׁוֹכֵךְ וְשׁוֹקֵט כְּיַיִן טוֹב עַל שְׁמָרָיו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב, ׳ונהר יוצא מעדן׳ (בראשית ב, י) - מאי טעמא. משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא. (ועל כל פנים קרומא פסיק לתתא) והיינו דתנינן ברישומי אתוון, תי"ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה. (דביה תליא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה)
התרגום: וקרומא זה נפסק מזעיר אנפין, ולכן מוחו מתפשט ויוצא לשלשים ושנים שבילים, זהו שכתוב ׳ונהר יוצא מעדן׳ (בראשית ב, י) - מה הטעם. משום שהקרומא נפסק, שאינו מכסה על המוחא. (ועל כל פנים הקרומא נפסק למטה) וזהו ששנינו ברשומי האותיות, תי"ו רושם רשם לעתיק יומין שאין כמוהו. (שבו תלוי תמים דעות, שלם מכל צדדיו, וסתום ושוכך ושוקט כיין טוב על שמריו).
מן המפרשים
הסולם: והאי קרומא אתפסק וכו׳ : וקרום הזה נפסק מז״א, ומשום זה נתפשט מוחו ויוצא לל״ב שבילים. ז״ש, ונהר יוצא מעדן. מהו הטעם משום שנפסק הקרום ואינו מכסה על המוח. והיינו שלמדנו ברשומות האותיות. אשר תיו, רשם רושם לעתיק יומין, שהוא א״א,…
שער מאמרי רשב"י: עוד שם בדף הנז' וז"ל והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי"ו כו' הענין הוא כי האור העליון בהיותו נמשך מנמעלה למטה בפוגעו למטה איזה מסך הנה הוא מכה בו וחוזר האור לעלות בכח מלמטה למעלה בסוד אור החוזר והוא אור גדול. והנה האותיות של…