ועמדו רגליו ביום ההוא - רגליו דגופא מארי דינין לעשות נקמות בעלי רגלים
האדרא רבא · ועמדו רגליו ביום ההוא - סוד הכתרים העליונים והתחתונים באצבעות האדם · מאמר 49 · פיסקה 2 · דף קמג ע"א
לשון הזוהר
אִי הָכִי, מַאי ׳וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיוֹם הַהוּא׳ (זכריה יד, ד). אֶלָּא רַגְלָיו דְּגוּפָא, מָארֵיהוֹן דְּדִינִין (ס"א דמארין) לְמֶעְבַּד נוּקְמִין וְאִקְרוּן בַּעֲלֵי רַגְלַיִם. וּמִנְּהוֹן תַּקִּיפִין. וּמִתְאַחֲדָן מָארֵיהוֹן דְּדִינִין דִּי לְתַתָּא, בְּכִתְרִין תַּתָּאִין.
תרגום
אִם כֵּן, מַהוּ ׳וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא׳ (זכריה יד, ד)? אֶלָּא רַגְלָיו שֶׁל הַגּוּף, בַּעֲלֵי הַדִּינִים לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת, וְנִקְרָאִים בַּעֲלֵי רַגְלַיִם. וּמֵהֶם חֲזָקִים. וּמִתְאַחֲדִים בַּעֲלֵי הַדִּינִים שֶׁלְּמַטָּה, בַּכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אי הכי, מאי ׳ועמדו רגליו ביום ההוא׳ (זכריה יד, ד). אלא רגליו דגופא, מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון בעלי רגלים. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא, בכתרין תתאין.
התרגום: אם כן, מהו ׳ועמדו רגליו ביום ההוא׳ (זכריה יד, ד)? אלא רגליו של הגוף, בעלי הדינים לעשות נקמות, ונקראים בעלי רגלים. ומהם חזקים. ומתאחדים בעלי הדינים שלמטה, בכתרים התחתונים.
מן המפרשים
הסולם: אי הכי מאי וכו׳: שואל, א״כ מהו ועמדו רגליו ביום ההוא . הרי שאינם לחוץ מן הגוף שהוא ז״א, שהרי מיוחסים לו. ומשיב, אלא רגליו של הגוף, פירושו, בעלי הדין לעשות נקמות ברשעים, ונקראים בעלי רגלים, שמהם דינים קשים. ומתאחזים בעלי הדין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: