ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 46: ויפל ה אלהים תרדמה על האדם - סוד בנין הנוקבא וזיווג שבת › פיסקה 2 (קמב ע"ב)

ויפל ה אלהים תרדמה על האדם וייקח אחת מצלעותיו - זו הנוקבא שסלקה ונתתקנה

האדרא רבא · ויפל ה אלהים תרדמה על האדם - סוד בנין הנוקבא וזיווג שבת · מאמר 46 · פיסקה 2 · דף קמב ע"ב

לשון הזוהר

וְכַד פָּרִישׁ לוֹן, אָפִּיל דּוּרְמִיטָא לִזְעֵיר אַפִּין, וּפָרִישׂ לְנוּקְבָּא מֵאֲחוֹרוֹי דְּסִטְרוֹי, וְאַתְקִין לָהּ כָּל תִּקּוּנָהָא, וְאַצְנְעָא לְיוֹמָא דִּילֵיהּ, לְמֵיתָהָא לִדְכוּרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיַּפֵּל יהו"ה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן׳ (בראשית ב, כא) - מַהוּ וַיִּישָׁן. הַאי הוּא דִּכְתִּיב, ׳עוּרָה לָמָּה תִּישָׁן יהו"ה׳ (תהילים מד, כד). ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו׳ - מַאי אַחַת. דָּא הִיא נוּקְבָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי׳ (שיר השירים ו, ט) - וְסַלְּקָא, וְאִתְתַּקְנָא. וּבְאַתְרָהָא שְׁקִיעַ רַחֲמֵי וְחֶסֶד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִסְגוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳ (בראשית ב, כא). וּכְתִיב ׳וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר׳ (יחזקאל לו, כו).

תרגום

וּכְשֶׁהִפְרִיד אוֹתָם, הִפִּיל תַּרְדֵּמָה עַל זְעֵיר אַנְפִּין, וְהִפְרִיד אֶת נוּקְבָּא מֵאֲחוֹרָיו שֶׁל צִדּוֹ, וְהֵכִין לָהּ אֶת כָּל תִּקּוּנֶיהָ, וְהִצְפִּין אוֹתָהּ לְיוֹמָהּ, לַהֲבִיאָהּ אֶל דְּכוּרָא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן׳ (בראשית ב, כא) - מַהוּ ׳וַיִּישָׁן׳? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה'׳ (תהילים מד, כד). ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו׳ - מַהוּ ׳אַחַת׳? זוֹ הִיא נוּקְבָּא. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי׳ (שיר השירים ו, ט) - וְעָלְתָה וְנִתְתַּקְּנָה. וּבִמְקוֹמָהּ שָׁקְעוּ רַחֲמִים וְחֶסֶד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳ (בראשית ב, כא). וְכָתוּב ׳וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר׳ (יחזקאל לו, כו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד פריש לון, אפיל דורמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה, למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב, ׳ויפל יהו"ה אלהים תרדמה על האדם ויישן׳ (בראשית ב, כא) - מהו ויישן. האי הוא דכתיב, ׳עורה למה תישן יהו"ה׳ (תהילים מד, כד). ׳ויקח אחת מצלעותיו׳ - מאי אחת. דא היא נוקבא. כמה דאת אמר, ׳אחת היא יונתי תמתי׳ (שיר השירים ו, ט) - וסלקא, ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד, הדא הוא דכתיב, ׳ויסגור בשר תחתנה׳ (בראשית ב, כא). וכתיב ׳והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׳ (יחזקאל לו, כו).

התרגום: וכשהפריד אותם, הפיל תרדמה על זעיר אנפין, והפריד את נוקבא מאחוריו של צדו, והכין לה את כל תקוניה, והצפין אותה ליומה, להביאה אל דכורא. זהו שכתוב, ׳ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן׳ (בראשית ב, כא) - מהו ׳ויישן׳? זהו שכתוב, ׳עורה למה תישן ה'׳ (תהילים מד, כד). ׳ויקח אחת מצלעתיו׳ - מהו ׳אחת׳? זו היא נוקבא. כמו שאתה אומר, ׳אחת היא יונתי תמתי׳ (שיר השירים ו, ט) - ועלתה ונתתקנה. ובמקומה שקעו רחמים וחסד, זהו שכתוב, ׳ויסגר בשר תחתנה׳ (בראשית ב, כא). וכתוב ׳והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׳ (יחזקאל לו, כו).

מן המפרשים

הסולם: וכד פריש לון וכו׳ : וכשהפריש ביניהם, הפיל תרדמה על ז״א, והפריד הנוקבא מאחורי צדדיו, והתקין אותה בכל התקונים, והצניע אותה ליום שלו, לשבת, להביאה לדכר, לז״א, ז״ש, ויפל ה׳ אלקים תרדמה על האדם ויישן. מהו ויישן היינו שכתוב, עורה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: