לא נקרא אברהם שלם בחסד עד שנתגלה יוד דאמה - התהלך לפני והיה תמים
האדרא רבא · התהלך לפני והיה תמים - סוד האמה דכיא הנקראת חסד ודבקות הזכר בנוקבא · מאמר 43 · פיסקה 2 · דף קמב ע"א
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, דְּלָא אִתְקְרֵי אַבְרָהָם שְׁלִים בְּהַאי חֶסֶד, עַד דְּאִתְגַּלְיָיא יוֹ"ד דְּאַמָּה. וְכֵיוָן דְּאִתְגְּלֵי אִקְרֵי שְׁלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א), תָמִים מַמָּשׁ. וּכְתִיב ׳וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי׳ (שמואל ב כב, כד) - מַאי קָא מַיְירֵי, רֵישָׁא וְסֵיפָא. אֶלָּא כָּל דְּגַלֵּי הַאי יוֹ"ד, וְאִסְתְּמַר דְּלָא עַיְילֵיהּ לְיוֹ"ד בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא. לִיהֱוִי שְׁלִים לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְלֶהֱוִי צָרִיר בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי. מַאי בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא. דִּכְתִּיב, ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳ (מלאכי ב, יא) - וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ׳ - דְּכֵיוָן דְּהוּא תָּמִים בְּגִלּוּיָיא דְּיוֹ"ד, ׳וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי׳.
תרגום
וּבֹא רְאֵה, שֶׁלֹּא נִקְרָא אַבְרָהָם שָׁלֵם בְּחֶסֶד זֶה, עַד שֶׁנִּגְלֵית יו"ד שֶׁל הָאַמָּה. וְכֵיוָן שֶׁנִּגְלֵית נִקְרָא שָׁלֵם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א), תָּמִים מַמָּשׁ. וְכָתוּב ׳וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי׳ (שמואל ב כב, כד) - מַה זֶּה בָּא לְלַמֵּד, רֹאשׁ וָסוֹף. אֶלָּא כָּל מִי שֶׁמְּגַלֶּה יו"ד זוֹ, וְנִשְׁמָר שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס אֶת הַיו"ד בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, יִהְיֶה שָׁלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִהְיֶה צָרוּר בִּצְרוֹר הַחַיִּים. מַהִי רְשׁוּת אַחֶרֶת. שֶׁכָּתוּב, ׳וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר׳ (מלאכי ב, יא) - וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ׳ - שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא תָּמִים בְּגִלּוּי הַיו"ד, וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד, עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים, הדא הוא דכתיב, ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א), תמים ממש. וכתיב ׳ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׳ (שמואל ב כב, כד) - מאי קא מיירי, רישא וסיפא. אלא כל דגלי האי יו"ד, ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא. ליהוי שלים לעלמא דאתי, ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא. דכתיב, ׳ובעל בת אל נכר׳ (מלאכי ב, יא) - ובגין כך כתיב, ׳ואהיה תמים לו׳ - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד, ׳ואשתמרה מעוני׳.
התרגום: ובא ראה, שלא נקרא אברהם שלם בחסד זה, עד שנגלית יו"ד של האמה. וכיון שנגלית נקרא שלם, זהו שכתוב, ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א), תמים ממש. וכתוב ׳ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׳ (שמואל ב כב, כד) - מה זה בא ללמד, ראש וסוף. אלא כל מי שמגלה יו"ד זו, ונשמר שלא להכניס את היו"ד ברשות אחרת, יהיה שלם לעולם הבא, ויהיה צרור בצרור החיים. מהי רשות אחרת. שכתוב, ׳ובעל בת אל נכר׳ (מלאכי ב, יא) - ומשום כך כתוב, ׳ואהיה תמים לו׳ - שכיון שהוא תמים בגלוי היו"ד, ואשתמרה מעוני.
מן המפרשים
הסולם: ות״ח דלא אתקרי וכו׳: ובוא וראה, שאברהם לא נקרא שלם בחסד הזה, עד שנתגלתה הי׳ של האמה, דהיינו עטרת יסוד, וכיון שנתגלתה נקרא שלם, ז"ש התהלך לפני והיה תמים , תמים ממש. (כמ״ש לעיל בסמוך) וכתוב ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני. שואל, מה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: