ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 41: וייצר ה אלהים את האדם בשני יודין - סוד דיוקן אדם הכולל עתיקא וזעיר אנפין › פיסקה 4 (קמא ע"ב)

וייצר ה אלהים את האדם בשני יודין - צר צורה בתוך צורה שם מלא יהוה אלהים

האדרא רבא · וייצר ה אלהים את האדם בשני יודין - סוד דיוקן אדם הכולל עתיקא וזעיר אנפין · מאמר 41 · פיסקה 4 · דף קמא ע"ב

לשון הזוהר

כְּתִיב ׳וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳ (בראשית ב, ז) - בִּתְרֵי יוֹדִי"ן. אַשְׁלִים תִּקּוּנָא גּוֹ תִּקּוּנָא, טַבְרְקָא דְּגוּשְׁפַּנְקָא. וְדָא הוּא וַיִּיצֶר. תְּרֵין יוֹדִין לָמָּה. רָזָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְרָזָא דִּזְעֵיר אַפִּין. וַיִּיצֶר, מַאי צָר. צָר צוּרָה בְּגוֹ צוּרָה. (ודא הוא וייצר) וּמַהוּ צוּרָה בְּגוֹ צוּרָה. תְּרֵין שְׁמָהָן, דְּאִתְקְרֵי שֵׁם מָלֵּא, יהו"ה אֱלֹהִים. וְדָא הוּא רָזָא דִּתְרֵין יוֹדִי"ן דְּוַיִּיצֶר, דְּצָר צוּרָה גּוֹ צוּרָה. תִּקּוּנָא דִּשְׁמָא שְׁלִים, יהו"ה אֱלֹהִים. וּבְמָה אִתְכְּלִילוּ. בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה דָּא, דְּאִקְרֵי אָדָם. דְּכָלִיל דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳אֶת הָאָדָם׳ דְּכָלִיל דְּכַר וְנוּקְבָּא. אֶת: לְאַפָּקָא וּלְמִסְגֵּי זִינָא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ. (מדכר ונוקבא) ׳עָפָר מִן הָאֲדָמָה׳ - דִּיּוּקְנָא בְּגוֹ דִּיּוּקְנָא. ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ - טַבְרְקָא דְּגוּשְׁפַּנְקָא גּוֹ בְּגוֹ. וְכָל דָּא לָמָּה. בְּגִין לְאִשְׁתַּלְּפָא וּלְעַיְּילָא בֵּיהּ סָתִים דִּסְתִּימָא עִלָּאָה, עַד סוֹפָא דְּכָל סְתִימִין. (הדא הוא דכתיב ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ (בראשית ב, ז)) נִשְׁמְתָא, דְּכָל חַיֵּי דְּעֵילָּא וְתַתָּא תַּלְיָין מֵהַהִיא נִשְׁמְתָא, וּמִתְקַיְימֵי בָּהּ.

תרגום

כָּתוּב ׳וַיִּיצֶר יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם׳ (בראשית ב, ז) - בשני יודי"ן. הִשְׁלִים תִּקּוּנָא בְּתוֹךְ תִּקּוּנָא, טַבַּעַת הַחוֹתָם. וְזֶה הוּא וַיִּיצֶר. שְׁנֵי יוֹדִין לָמָּה. סוֹד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְסוֹד זְעֵיר אַנְפִּין. וַיִּיצֶר, מַהוּ צָר. צָר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה. (וְזֶה הוּא וַיִּיצֶר) וּמַהִי צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה. שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁנִּקְרָא שֵׁם מָלֵא, יהו"ה אֱלֹהִים. וְזֶה הוּא סוֹד שְׁנֵי היודי"ן שֶׁל וַיִּיצֶר, שֶׁצָּר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה. תִּקּוּנָא שֶׁל הַשֵּׁם הַשָּׁלֵם, יהו"ה אֱלֹהִים. וּבַמֶּה נִכְלְלוּ. בַּדְּמוּת הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת, שֶׁנִּקְרֵאת אָדָם. שֶׁכּוֹלֶלֶת דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אֶת הָאָדָם׳, שֶׁכּוֹלֵל דְּכַר וְנוּקְבָּא. אֶת: לְהוֹצִיא וּלְהַרְבּוֹת אֶת הַמִּין הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ. (מִדְּכַר וְנוּקְבָּא) ׳עָפָר מִן הָאֲדָמָה׳ (בראשית ב, ז) - דְּמוּת בְּתוֹךְ דְּמוּת. ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ - טַבַּעַת הַחוֹתָם בְּתוֹךְ בְּתוֹךְ. וְכָל זֶה לָמָּה. כְּדֵי לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהִכָּנֵס בּוֹ הַסָּתוּם שֶׁל הַסָּתוּם הָעֶלְיוֹן, עַד סוֹף כָּל הַנִּסְתָּרִים. נְשָׁמָה, שֶׁכָּל הַחַיִּים שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה תְּלוּיִים בְּאוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה, וּמִתְקַיְּמִים בָּהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב ׳וייצר יהו"ה אלהים את האדם׳ (בראשית ב, ז) - בתרי יודי"ן. אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא. ודא הוא וייצר. תרין יודין למה. רזא דעתיקא קדישא, ורזא דזעיר אפין. וייצר, מאי צר. צר צורה בגו צורה. (ודא הוא וייצר) ומהו צורה בגו צורה. תרין שמהן, דאתקרי שם מלא, יהו"ה אלהים. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן דוייצר, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים, יהו"ה אלהים. ובמה אתכלילו. בדיוקנא עלאה דא, דאקרי אדם. דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב ׳את האדם׳ דכליל דכר ונוקבא. את: לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. (מדכר ונוקבא) ׳עפר מן האדמה׳ - דיוקנא בגו דיוקנא. ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה. בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה, עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ (בראשית ב, ז)) נשמתא, דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא, ומתקיימי בה.

התרגום: כתוב ׳וייצר יהו"ה אלהים את האדם׳ (בראשית ב, ז) - בשני יודי"ן. השלים תקונא בתוך תקונא, טבעת החותם. וזה הוא וייצר. שני יודין למה. סוד עתיקא קדישא, וסוד זעיר אנפין. וייצר, מהו צר. צר צורה בתוך צורה. (וזה הוא וייצר) ומהי צורה בתוך צורה. שני שמות, שנקרא שם מלא, יהו"ה אלהים. וזה הוא סוד שני היודי"ן של וייצר, שצר צורה בתוך צורה. תקונא של השם השלם, יהו"ה אלהים. ובמה נכללו. בדמות העליונה הזאת, שנקראת אדם. שכוללת דכר ונוקבא. ועל זה כתוב ׳את האדם׳, שכולל דכר ונוקבא. את: להוציא ולהרבות את המין היוצא ממנו. (מדכר ונוקבא) ׳עפר מן האדמה׳ (בראשית ב, ז) - דמות בתוך דמות. ׳ויפח באפיו נשמת חיים׳ - טבעת החותם בתוך בתוך. וכל זה למה. כדי להמשך ולהכנס בו הסתום של הסתום העליון, עד סוף כל הנסתרים. נשמה, שכל החיים של מעלה ומטה תלויים באותה הנשמה, ומתקימים בה.

מן המפרשים

הסולם: כתיב וייצר ה׳ וגו׳: כתוב, וייצר ה׳ אלקים את האדם. בשתי יודין השלים תקון בתוך תקון, שהוא חותם הטבעת, וזה הוא וייצר, עם ב׳ יודין. ומפרש דבריו. ב׳ יודין למה. הוא, כי הן, סוד עתיקא קדישא וסוד ז״א. וייצר, מה צר. ומשיב, צר צורה בתוך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: