ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 41: וייצר ה אלהים את האדם בשני יודין - סוד דיוקן אדם הכולל עתיקא וזעיר אנפין › פיסקה 3 (קמא ע"ב)

מכאן מתפרשים ארחות רחמים ומכאן דין - סוד ה ליראיו לא נמסר אלא לחכמים

האדרא רבא · וייצר ה אלהים את האדם בשני יודין - סוד דיוקן אדם הכולל עתיקא וזעיר אנפין · מאמר 41 · פיסקה 3 · דף קמא ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא מַה בֵּין הַאי לְהַאי. כֹּלָּא הוּא בְּמַתְקְלָא חֲדָא, אֲבָל מִכָּאן (נ"א מנן) אִתְפָּרְשָׁן אָרְחוֹי. (נ"א אתפשטן רחמי) וּמִכָּאן (נ"א ומנן) אִשְׁתְּכַח דִּינָא. וּמִסִּטְרָא דִּילָן הֲווֹ ׳שַׁנְיָין דָּא מִן דָּא׳ - וְרָזִין אִלֵּין לָא אִתְמְסָרוּ, בַּר לִמְחַצְּדֵי חַקְלָא קַדִּישָׁא. וּכְתִיב ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו׳ (תהילים כה, יד).

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, מַה בֵּין זֶה לָזֶה. הַכֹּל הוּא בְּמֹאזְנַיִם אֶחָד, אֲבָל מִכָּאן (מֵהֶם) נִפְרָדוֹת דְּרָכָיו. (נִמְשָׁכִים רַחֲמִים) וּמִכָּאן (וּמֵהֶם) נִמְצָא דִּין. וּמִצִּדֵּנוּ הָיוּ ׳שַׁנְיָין דָּא מִן דָּא׳ (דניאל ז, ג) - וְרָזִים אֵלֶּה לֹא נִמְסְרוּ, אֶלָּא לְקוֹצְרֵי חַקְלָא קַדִּישָׁא. וְכָתוּב ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו׳ (תהילים כה, יד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא מה בין האי להאי. כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי) ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו ׳שניין דא מן דא׳ - ורזין אלין לא אתמסרו, בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב ׳סוד יהו"ה ליראיו׳ (תהילים כה, יד).

התרגום: ואם תאמר, מה בין זה לזה. הכל הוא במאזנים אחד, אבל מכאן (מהם) נפרדות דרכיו. (נמשכים רחמים) ומכאן (ומהם) נמצא דין. ומצדנו היו ׳שניין דא מן דא׳ (דניאל ז, ג) - ורזים אלה לא נמסרו, אלא לקוצרי חקלא קדישא. וכתוב ׳סוד יהו"ה ליראיו׳ (תהילים כה, יד).

מן המפרשים

הסולם: ואי תימא מה וכו׳ : ואם תאמר, מה בין זה לזה. בין עתיקא לז״א, ומשיב, הכל הוא במשקל אחד. אבל, מכאן, מעתיקא, מתחלקים דרכיו. ומכאן, מז״א, נמצא הדין ורק מצדינו הם משונים זה מן זה. וסודות אלו אינם נמסרים חוץ מלקוצרי השדה הקדוש.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: