תקון שתיתאה - נפיק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא - לא תשחית פאת זקנך
האדרא רבא · לא תשחית את פאת זקנך - סוד תיקון שתיתאה פאת הזקן דזעיר אנפין · מאמר 37 · פיסקה 1 · דף קמא ע"א
לשון הזוהר
תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה. נָפִיק שַׂעֲרָא, כְּחַד חוּטָא דְּשַׂעֲרֵי בְּסַחֲרָנֵיהּ דְּדִיקְנָא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא, תנא תקונא דא הוא דאקרי) פְּאַת הַזָּקָן וְאִיהוּ חַד מֵחָמֵשׁ פֵּאִין, דְּתַלְיָין בְּחֶסֶד (וברחמי), וְלָא אִבְעֵי לְחַבְּלָא הַאי חֶסֶד, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וּבְגִין כַּךְ, לֹא ׳תַּשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ׳ (ויקרא יט, כז) כְּתִיב.
תרגום
תִּקּוּנָא הַשִּׁשִּׁי. יוֹצֵא שֵׂעָר, כְּחוּט אֶחָד שֶׁל שְׂעָרוֹת סְבִיב הַדִּיקְנָא. (וּתְלוּיוֹת עַד רֹאשׁ מֵעָיו וְלֹא יוֹרְדוֹת עַד הַטַּבּוּר, שָׁנִינוּ תִּקּוּנָא זֶה הוּא שֶׁנִּקְרָא) פְּאַת הַזָּקָן, וְהוּא אֶחָד מֵחָמֵשׁ פֵּאוֹת, הַתְּלוּיוֹת בְּחֶסֶד (וּבְרַחֲמִים), וְאֵין רָאוּי לְקַלְקֵל חֶסֶד זֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. וּמִשּׁוּם כָּךְ, לֹא ׳תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ׳ (ויקרא יט, כז) - כָּתוּב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תקונא שתיתאה. נפיק שערא, כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא, תנא תקונא דא הוא דאקרי) פאת הזקן ואיהו חד מחמש פאין, דתליין בחסד (וברחמי), ולא אבעי לחבלא האי חסד, כמה דאתמר. ובגין כך, לא ׳תשחית את פאת זקנך׳ (ויקרא יט, כז) כתיב.
התרגום: תקונא הששי. יוצא שער, כחוט אחד של שערות סביב הדיקנא. (ותלויות עד ראש מעיו ולא יורדות עד הטבור, שנינו תקונא זה הוא שנקרא) פאת הזקן, והוא אחד מחמש פאות, התלויות בחסד (וברחמים), ואין ראוי לקלקל חסד זה, כמו שנאמר. ומשום כך, לא ׳תשחית את פאת זקנך׳ (ויקרא יט, כז) - כתוב.
מן המפרשים
אור יקר: תשחית את פאת זקנך, ואחד מן הפאות הוא התיקון הזה שהוא בחסד דהיינו חסד במקומו, ויש דרך אחר לתיקונים האלו אבארם לקמן בדבריו בפטירתו בע״ה, וסוד החוט הזה נאמר בו שם לעיל בסימן א/ דתליא עד.
הסולם: תקונא שתיתאה וכו׳ : התקון הששי. השערות יוצאות כמו חוט אחד של שערות מסביב הדיקנא. דהיינו השטח העליון של הדיקנא הנמשך עד החזה, בדומה לתקון השמיני דא״א (לעיל אות קמ״ח ע״ש) וזהו נקרא אחת מחמש פאות שבזקן ( מכות ב. ) התלויות בחסד,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: