ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 35: הוד והדר לבשת - סוד תיקון רביעאה דדיקנא דזעיר אנפין › פיסקה 2 (קמא ע"א)

הוד זה כשמתנהר בנהירו דדיקנא נושא עון מגיסא אחת ועובר על פשע מהשניה

האדרא רבא · הוד והדר לבשת - סוד תיקון רביעאה דדיקנא דזעיר אנפין · מאמר 35 · פיסקה 2 · דף קמא ע"א

לשון הזוהר

וְתָאנָא הַאי הוֹד, כַּד אִתְנְהַר בִּנְהִירוּ דְּדִיקְנָא עִלָּאָה, (נ"א דא) וְאִתְפָּשַּׁט בִּשְׁאַר תִּקּוּנִין נְהִירִין. הַאי הוּא נוֹשֵׂא עָוֹן מֵהַאי גִּיסָא, ׳וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע׳ מֵהַאי גִּיסָא. וּבְגִין כָּךְ, ׳לְחָיָיו׳ (שיר השירים ה, ד) כְּתִיב. וּבִצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא אִקְרֵי, הוֹד וְהָדָר וְתִפְאֶרֶת. דְּהָא תִּפְאֶרֶת הוּא ׳עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע׳ - שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבוֹר עַל פֶּשַׁע׳ (משלי יט, יא) - אֲבָל הַאי תִּפְאֶרֶת לָא אוֹקִימְנָא, אֶלָּא בְּתִקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְתִפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם. וְתַמָּן אִקְרֵי תִּפְאֶרֶת. וְכַד אִתְתְּקַל (ס"א אסתכל), בְּמַתְקְלָא חַד סַלְּקִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יֵאוֹת אַנְתְּ רִבִּי אַבָּא, לְאִתְבָּרְכָא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דְּכָל בִּרְכָאן נָפְקִין מִנֵּיהּ.

תרגום

וְשָׁנִינוּ, הוֹד זֶה, כְּשֶׁמֵּאִיר בַּהֲאָרַת דִּיקְנָא עֶלְיוֹנָה, (זוֹ) וּמִתְפַּשֵּׁט בִּשְׁאָר תִּקּוּנִים מְאִירִים. זֶה הוּא נוֹשֵׂא עָוֹן מִצַּד זֶה, ׳וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע׳ מִצַּד זֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳לְחָיָיו כָּתוּב׳ (שיר השירים ה). וּבְסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא נִקְרָא, הוֹד וְהָדָר וְתִפְאֶרֶת. שֶׁהֲרֵי תִּפְאֶרֶת הוּא ׳עֹבֵר עַל פֶּשַׁע׳ - שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פֶּשַׁע׳ (משלי יט, יא) - אֲבָל תִּפְאֶרֶת זֶה לֹא בֵּאַרְנוּ, אֶלָּא בְּתִקּוּנָא הַתְּשִׁיעִי, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר וְתִפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם. וְשָׁם נִקְרָא תִּפְאֶרֶת. וּכְשֶׁנִּשְׁקָל (נִסְתַּכֵּל), בְּמִשְׁקָל אֶחָד עוֹלִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יָאֶה אַתָּה רַבִּי אַבָּא, לְהִתְבָּרֵךְ מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא האי הוד, כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה, (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין. האי הוא נושא עון מהאי גיסא, ׳ועובר על פשע׳ מהאי גיסא. ובגין כך, ׳לחייו׳ (שיר השירים ה, ד) כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי, הוד והדר ותפארת. דהא תפארת הוא ׳עובר על פשע׳ - שנאמר ׳ותפארתו עבור על פשע׳ (משלי יט, יא) - אבל האי תפארת לא אוקימנא, אלא בתקונא תשיעאה, כמה דאת אמר ותפארת בחורים כחם. ותמן אקרי תפארת. וכד אתתקל (ס"א אסתכל), במתקלא חד סלקין. אמר רבי שמעון, יאות אנת רבי אבא, לאתברכא מעתיקא קדישא, דכל ברכאן נפקין מניה.

התרגום: ושנינו, הוד זה, כשמאיר בהארת דיקנא עליונה, (זו) ומתפשט בשאר תקונים מאירים. זה הוא נושא עון מצד זה, ׳ועובר על פשע׳ מצד זה. ומשום כך, ׳לחייו כתוב׳ (שיר השירים ה). ובספרא דצניעותא נקרא, הוד והדר ותפארת. שהרי תפארת הוא ׳עבר על פשע׳ - שנאמר ׳ותפארתו עבר על פשע׳ (משלי יט, יא) - אבל תפארת זה לא בארנו, אלא בתקונא התשיעי, כמו שאתה אומר ותפארת בחורים כחם. ושם נקרא תפארת. וכשנשקל (נסתכל), במשקל אחד עולים. אמר רבי שמעון, יאה אתה רבי אבא, להתברך מעתיקא קדישא, שכל הברכות יוצאות ממנו.

מן המפרשים

אור יקר: ובגין כך כתיב הכא רב חסד, דבר זה זר למאוד, כפי הנראה מדבריו שכאן נאמר רב חסד על שם הכתר השופע עליו, והזכיר במדות אלו ממש עצם הכתר השופעעליו , ובשלש עשרה מדות הזכיר נוצר חסד לאלפים דהיינו חסד סתם שהוא חסד דזעיר אנפין הפועל על…

הסולם: ותאנא האי הוד וכו׳ : ולמדנו, הוד הדיקנא הזה, כשהאיר באור הדיקנא עליונה דא״א, ונתפשט בשאר התקונים המאירים, דהיינו גם בתקון החמישי, זה הוא נושא עון מצד זה, ועובר על פשע מצד זה. ומשום זה כתוב לחייו, שהוא כולל הן השערות שעל הלחיים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: